פסלות לרשת - סעיף 5 לחוק הירושה - שאלות ותשובות

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

שאלה: מי פסול לרשת את המוריש?

תשובה: מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו {ראה סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה}; מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על-פי צוואה מזוייפת {ראה סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה}.

שאלה: האם ניתן למחול למי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש?

תשובה: כן. במידה והמוריש מחל למי שהורשע, בכתב או על-ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר האחרון {המורשע} ונעשה כשר לרשת את המוריש.

שאלה: מה עומד בבסיס התכלית של סעיף 5 לחוק הירושה?

תשובה: בבסיס הוראת סעיף 5 לחוק הירושה עומד העיקרון כי מי שהורשע בגרימת מותו של המוריש הפוטנציאלי במתכוון והדגש על יסוד הכוונה לגרום למותו, אינו זכאי ליהנות מהירושה שהשאיר אחריו המנוח. נראה כי המחוקק התכוון למנוע מאדם לזכות בירושת המנוח אם הורשע בגרימת מותו במתכוון, ויהא הלבוש המשפטי של העבירה אשר יהא. עיקר הדברים הוא שניתן יהיה להסיק מהמערכת העובדתית שהעבירה מושתתת עליה, כי גרימת המוות נעשתה במתכוון {עז' (ת"א) 5179/92 שלטצר (קטינים) על-ידי אפוטרופסם נ' שלטצר ואח', פ"מ התשנ"ד(ג), 309}.

שאלה: מה פירוש הביטוי "במתכוון"?

תשובה: יוער, כי המחוקק השתמש בביטוי "במתכוון" ולא בביטוי "בכוונה תחילה" שנמנה עם יסודותיה של עבירה רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. על-כן, גם מי שסייע במתכוון להמתה של המנוח, והורשע בעבירה זו, לעניין זכותו לרשת את המנוח, יש לראותו, כמי שהמית במתכוון את המנוח ויש להחיל עליו את סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה {עז' (חי') 3345/97 נעראני אשרף (קטין) נ' בדארה נעראני, תק-מח 99(1), 71, 72 (1999)}.

אם-כן, רואים אנו כי כוונת המחוקק והתכלית החקיקתית היתה לכלול בסעיף 5(א)(1) לחוק הירושה הפוסל את מי שהמית את המנוח {וגם את מי שסייע להמתתו במתכוון} לזכות בירושה המנוח, אף כי אין מדובר בעבירה הפורמאלית של רצח. יודגש שהמחוקק גם אינו משתמש בביטוי רצח אלא בביטוי של גרימת מוות במתכוון.

שאלה: האם אדם שהורשע בהריגה, כאשר לא חפץ בתוצאה ולא התכוון לה, אלא שהיה צריך להיות מודע לתוצאה זו, הינו מי "שגרם במתכוון למותו של המוריש", או שמא ניתן לפרש סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה בדרך אחרת?

תשובה: שאלה זו נדונה ב- עז' (משפחה חי') 2320/05 {עזבון המנוח י' ה' ז"ל נ' ל' ה', תק-מש 2007(1), 1 (2007)}. כב' השופטת אלה מירז קבעה, כי ממכלול העובדות המתוארות בפסק-הדין שהרשיע את הנתבעת עולה, כי הנתבעת המיתה את תינוקה שעה שהיתה נתונה בלחץ נפשי חריף, שעה שזעקה לעזרת כל הסובבים אותה, כולל הפסיכיאטר המטפל, בעלה התובע ובני משפחתה, זעקה שלא קיבלה כל מענה. משלא נענתה זעקתה, הלחץ, החרדה והזעם, הביאוה למעשה הקטילה הנורא.

כב' השופטת אלה מירז, לאחר עיון בפסקי-הדין הפליליים, קבעה כי אין ספק בליבה כי הנתבעת לא התכוונה לגרום למותו של תינוקה במובן סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה באופן שתהיה פסולה מלרשת אותו שכן, הנתבעת פעלה מתוך דחפים בלתי-נשלטים ומאחר שאף אחד ממקורביה כולל התובע, לא שעה לעזרתה, למרות תחינותיה, עשתה את המעשה הנורא ללא כוונה נשלטת.

עוד נקבע, כי מכלול עובדות כאמור מהוות נסיבות מיוחדות המחריגות את תחולת סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה. לפיכך, בקשת התובע למתן צו ירושה לפיו הינו היורש היחידי - נדחית ויש להורות כי יינתן צו ירושה לפיו יורשי המנוח הינם שני הוריו. 

שאלה: חוק הירושה משתמש אך ורק בביטוי "מי שזייף". לפיכך, נשאלות השאלות, האם בכך יש ללמוד כי לצורך הסנקציה העונשית הקבועה בחוק הירושה דינו של המשתמש ביודעין במסמך מזוייף שווה מדינו של המזייף? האם רק מהזייפן תישלל הזכות לרשת ואילו מהמשתמש לא תישלל הזכות?

תשובה: שאלות אלה נדונו ב- בש"א (חי') 8383/03 {עזבון המנוח סעד חסן אגברייה ז"ל נ' פווזי עבדאלוהאב אגבאריה, תק-מח 2004(3), 3920 (2004)}. בית-המשפט קבע בפרשת עזבון המנוח סעד חסן אגברייה ז"ל כי כאשר בוחנים את תכלית ההוראה בסעיף 5 לחוק הירושה, הרתעת מי שפועל לשיבוש רצון המוריש בדרכי רמיה, דומה שאין כל מקום לקבוע דין שונה למזייף צוואה ולמשתמש ביודעין בצוואה מזוייפת. זה וגם זה פועלים לאותה מטרה. זה וגם זה פוגעים באותו אינטרס חברתי.

זאת ועוד. כפי שהדין הפלילי מצא לנכון לראות במשתמש במסמך מזוייף כמי שזייף את המסמך, כך יש גם להתייחס למשתמש במסגרת הוראות הפסלות על-פי סעיף 5 לחוק הירושה.

במקרה דנן, כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש במסמך מזוייף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין. לפיכך נקבע כי אין מקום לקבוע כעת, בטרם הסתיים משפטו, כי הינו כשיר "לרשת" את המנוח.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.