בזיון בית-משפט בהליך פשיטת רגל - חובת התייצבות הממרה

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

ב- ע"א 2006/13 {רחל סופר נ' עו"ד איתן ארז ואח', טרם פורסם (2013)} נפסק מפי כב' השופט נ' הנדל:

"פסק-דין

1. ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 1381-09 מיום 12.3.13 שניתן במסגרת בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, לפיו חויבה המערערת לשלם סך של 250,000 ש"ח עד ליום ראשון 17.3.13 ולא - תיאסר למשך 60 יום. בד בבד עם הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהובאה לפניי.

הערעור על פסק הדין הוגש בתחילה כערעור אזרחי. בשל מהות ההכרעה שעניינה הטלת קנס ומאסר בפועל, ועל פי הוראות סעיף 8(1) לפקודת ביזיון בית המשפט, הוריתי כי הליך ההשגה הראוי הוא באמצעות ערעור פלילי. לאחר הגשת הערעור המתוקן, הדיון בבקשה נקבע להיום.

2. באמתחתו של בא כוח המערערת שתי טענות: האחת בהיבט הפרוצדוראלי, כי פסק הדין של בית משפט המחוזי פגום בשל אי התייצבות המערערת כפי שנדרש על פי סעיף 6(2) לפקודה. בכך נמנע מהמערערת למצות את זכות הטיעון. השנייה כי אף בהיבט המהותי לא היה מקום להטיל קנס ולחילופין מאסר על המערערת נוכח שינוי הנסיבות המהותי מאז שהוגשה הבקשה לפי הפקודה ומצבת הכספים החיובית בקופת הכינוס. מנגד, עמדת המשיבים היא כי התנהלות המערערת לאורך הליכי המשפט חייבה פנייה לפקודת ביזיון בית המשפט, וכי אי התייצבותה לדיון מעידה על כך.

3. במהלך הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע הבהרתי לצדדים כי הוראת סעיף 6(2) לפקודה מחייבת את התייצבות הממרה או את הבאתו באמצעות צו תפיסה לבית המשפט. אי קיום ההוראה מטיל פגם משמעותי בפסק הדין, ללא חשיבות לשאלה האם אי ההתייצבות מוצדקת, אם לאו. בדומה, אין השלכה לעובדה שהמערערת לא התייצבה לדיון חרף דחיית בקשתה על-ידי בית המשפט המחוזי לדחות את הדיון כיון שלטענתה עליה להימצא במנוחה עקב מחלה. הדרישה כי הממרה יהיה נוכח בהליך חריג לפי פקודת ביזיון בית משפט יסודה בטעם מהותי. כלשון הסעיף, מטרתה להבטיח שהממרה יוכל "להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה". מעיד על כך גם סעיף 7(1) לפקודה שמתיר להטיל קנס או מאסר על ממרה שלא בנוכחותו רק אם לא ניתן למוצאו בכל תחומי השיפוט של המדינה. דרישת ההתייצבות של הממרה דומה היא לחובת הנוכחות של נאשם במשפט פלילי טרם הטלת עונש מאסר המעוגנת בהוראת סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982. הנה כי כן, השתתפות הממרה בהליך לפי הפקודה נובעת משיקולים עקרוניים. אי התייצבות ללא הצדקה עלולה להצדיק הפעלת אמצעי כפייה שיבטיחו את נוכחות הממרה בבית המשפט. אך הפעלת מנגנון לשם חיוב הממרה להתייצב לחוד, והטלת סנקציות לפי הפקודה לחוד.

לנוכח האמור ועל פי המלצתי, הצדדים הודיעוני כי הם מסכימים לקבלת הערעור בשל אי נוכחותה של המערערת בדיון, כפוף להחזרת הבקשה לבית המשפט המחוזי לדיון מחדש. לאור ההנמקה האחרונה, אין בהכרעתנו זו כדי להביע עמדה לגופו של פסק הדין של בית משפט קמא שניתן לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

4. בהתאם, אציע לחבריי לקבל את הערעור, להורות על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולהשיב את הדיון לבית משפט המחוזי שיתקיים בנוכחות המערערת. נוכח הסכמת הצדדים לקבלת הערעור, אין צו להוצאות."

אולי תהיה מעוניין/ת לקרוא גם על:

1. בקשה להקפאת צו תשלומים למשך 3 חודשים - דחייתה

2. אימתי ניתן יהיה, בהליך פשיטת רגל, לממש קופת גמל לקיצבה?

3. באלו מקרים נדרש פושט רגל לקבל את רשות בית המשפט של פשיטת הרגל לצורך הגשת תובענה?

4. זכותו של נאמן "להציץ" מאחורי פסק הדין

5. אימתי יינתן צו הפטר מותנה?

6. מהו הקשר שבין כונס נכסים שמונה למימוש משכנתא לבין הליכי פשיטת הרגל?

7. האם ניתן לראות בחייב כ"נפגע" מהחלטת הנאמן ולאפשר לו להגיש ערעור על הכרעת הנאמן בתביעת החוב?