מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון
ניהול עזבון הוא אחד התפקידים המורכבים והרגישים ביותר בדיני הירושה. מנהל העזבון נדרש לכנס נכסים, לסלק חובות, לנהל הליכים משפטיים, ולחלק את יתרת העזבון בין היורשים. מטבע הדברים, עולה השאלה: כיצד נקבע שכר-טרחתו של מנהל העזבון? האם יש תקרה? האם בית-המשפט יכול לפסוק שכר גבוה יותר? ומה קורה בעזבונות גדולים?
במאמר זה נסקור את הוראות החוק, התקנות והפסיקה העדכנית - ונציג תמונה מלאה שתסייע ליורשים, מנהלי עזבון ועורכי-דין להבין את כללי המשחק.
שכר-טרחת מנהל עזבון - המסגרת החוקית
סעיף 91 לחוק הירושה, התשכ"ה‑1965 - החוק קובע כי שכר-טרחתו של מנהל העזבון נקבע על-ידי בית-המשפט, בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות הירושה. כלומר, אין שכר אוטומטי, אין אחוז קבוע, וכל מקרה נבחן לגופו.
תקנות הירושה - תקרת השכר והחריגים
תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה: תקרה של עד 3% משווי העזבון
התקנה קובעת כי בית-המשפט רשאי לפסוק שכר-טרחה שאינו עולה על 3% משווי העזבון. זהו השכר עבור הפעולות הרגילות של מנהל העזבון: כינוס נכסים, תשלום חובות, חלוקה בין יורשים, פעולות מנהליות ומשפטיות בסיסיות.
תקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה: שכר מוגדל עד 4%
במקרים חריגים - כאשר ניהול העזבון דורש מאמץ מיוחד, פעולות מורכבות או עבודה משפטית אינטנסיבית - בית-המשפט רשאי לפסוק שכר-טרחה גבוה יותר, עד 4% משווי העזבון.
דוגמאות לפעולות חריגות: הגשת תביעות בשם העזבון; ניהול הגנה מפני תביעות נגד העזבון; טיפול בסכסוכים מורכבים בין יורשים; ניהול נכסים בעייתיים או מפוזרים; טיפול בעזבון הכולל חובות משמעותיים או נכסים בחו"ל - פסיקת בתי-המשפט קבעה כי פעולות כאלה מצדיקות שכר נוסף מעבר לשכר הבסיסי.
הפסיקה: שכר-טרחה אינו רק אחוזים - אלא גם עבודה בפועל
בתי-המשפט חזרו וקבעו כי שכר-טרחת מנהל עזבון אינו נקבע באופן שרירותי לפי שווי העזבון בלבד, אלא לפי שילוב של שני גורמים מרכזיים:
האחד, שווי העזבון - משקף את היקף האחריות, הסיכון והמורכבות הכללית.
השני, היקף העבודה בפועל - משקף את הזמן, המאמץ, הפעולות המשפטיות והניהוליות שבוצעו.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.