מה דינה של הסתלקות על-תנאי?

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

כקבוע בסעיף 6(ד) לחוק הירושה {"הסתלקות על-תנאי - בטלה"} הסתלקות על-תנאי - בטלה.

 

הסתלקות תהיה על-תנאי כאשר היא תלויה בתנאי שאפשר שיבוא ואפשר שלא יבוא {ע"א 85/49 ברינקר נ' בורשטיין, פ"ד ה 306 (1951)}. לעניין הוראה זו, המעוגנת בהוראת סעיף 6(ד) לחוק הירושה, הוסבר בהצעת חוק הירושה {מחודש 07/1952} כדלקמן:

 

"הוראה זו מבוססת על ע"א 85/49 ברינקר נ' בורשטיין, פ"ד ה 306. הוראות דומות נמצאות בחוקים רבים כגון שוויצרה, איטליה וגרמניה. התוצאות של הויתור דורשות שבו ברגע שהוגשה הודעת הויתור יהיה ברור מייד ולחלוטין אם אמנם הסתלק המוותר מן הירושה."

 

ב- ע"א 1393/92 {נעמי הבל נ' ציפורה קזצ'קוב, פורסם באתר נבו (09.03.94)} המשיבה טענה, בין השאר, כי סעיף 6 להסכם בין ארבע האחיות בטל וחסר תוקף, שכן לפי סעיף 6(ד) לחוק הירושה, התסלקות על-תנאי - בטלה. בית-משפט קמא קיבל את בקשת המשיבה ודחה את התביעה על-הסף.

 

בית-משפט קמא הוסיף וקבע כי יש לראות את סעיף 6 להסכם בין האחיות כהתחייבות של המשיבה להסתלק לטובת המערערת מן הזכויות שקיבלה בדירה, אם יוצהר כי אין לקיים את סעיף 2 לתוספת, אלא את סעיף 3(ח) לצוואה המקורית, מפני שהמנוח לא היה כשיר לעריכתה של התוספת, או שהיא פסולה מטעם אחר. בית-משפט קמא ממשיך וקבע:

 

"... משיוכרז סעיף 2 לתוספת כבטל וסעיף 3(ח) יושב על כנו, הכיצד תוכל ציפורה להסתלק לטובת נעמי מן הזכויות בדירה שאותו סעיף 'התיימר' להקנות לה, מבלי לקפח את היורשים המנויים בסעיף 3(ח) אשר יקום לתחייה כתוצאה מן ההצהרה? דומה שהתובעת מנסה לאחוז בחבל בשני קצותיו - ליהנות מהתוספת לצוואה ומן העובדה שהנתבעת היא בעלת הדירה לפיה - וגם לפסול את התוספת לצוואה כחלק ה'תניה חוזית', כדי לזכות בזכויות אלה תוך 'עקיפת' הנהנים לפי סעיף 3(ח) לצוואה, וזאת למרות שחלק מההצהרה אותה דורשת ה'תניה החוזית' היא בדבר תקפות אותו סעיף 3(ח) וקיומו."

 

עוד הוסיף וקבע בית-משפט קבע כי סעיף 6(ד) לחוק הירושה קובע כי הסתלקות על-תנאי היא בטלה, וסעיף 6 להסכם בין האחיות מבטא הסתלקות מעין זו.

 

בית-משפט של ערעור לא קיבל את קביעתו של בית-משפט קמא {על-אף שהחליט לדחות את הערעור} וקבע לעניין סעיף 6 לחוק הירושה כדלקמן:

 

"באספקלריה זו יש להשקיף על עובדותיו של התיק שלפנינו. סעיף 6 להסכם בין האחריות שמיום 18.06.91 נוקט לשון 'הסתלקות' של המשיבה לטובת המערערת, בהתקיים התנאי האמור שם, ואולם בחינת התנאי לגופו מעלה כי אין לפנינו הסתלקות שסעיף 6 לחוק הירושה דן בה, אלא התחייבות להעביר את זכותה של המשיבה כיורשת על-פי התוספת לצוואה, וזו התקשרות שסעיף 7 לחוק הירושה דן בה. ביום 09.10.91 ניתן צו המקיים את צוואות הוריהם המנוחים של המערערת והמשיבה על שתי תוספותיהן. ההסכם שנעשה בין האחיות עובר למתן הצו האמור נועד לסלול את הדרך להוצאת הצו בהסכמת כל הנוגעים בדבר. התחייבותה של המשיבה בסעיך 6 להסכם ניתנה בנוגע לדירה היא מנתה (או חלק ממנתה) על-פי התוספת לצוואת אביה המנוח, והתחייבות היתה כי אם יוכח האמור שם, תעבירנה לאחותה, המערערת."

 

ככלל, עד לחלוקת העזבון אין ליורש אלא חלק בלתי-מסויים בעזבון.

 

הסתלקות מנכס מסויים, אם אחרי חלוקת העזבון יגיע הנכס לידי היורש, הינה הסתלקות על-תנאי, שסעיף 6(ד) לחוק הירושה אוסר עליה במפורש.

 

אשר להסתלקות על-תנאי נציין כי דעות המלומדים חלוקים. ש' שילה גורס בספרו {שם} כי כל עוד לא נתמלא התנאי המתלה או הגיע מועד קבלת המנה על-ידי הזוכה, אין הוא נחשב ליורש, ולפיכך אינו יכול להסתלק מ"זכותו", שאינה אלא ציפיה מוגנת.

 

ש' שילה מוצא תימוכין לגישתו בהוראות שונות של החוק, לרבות סעיף 51(ד) לחוק הירושה, הקובע שפירות הנכס ויציאותיו של מי שזכה בו "במועד מאוחר יותר" יהיו לחשבונו של הזוכה רק מאותו מועד.

 

לעומתו סבור פרופ' פ' שיפמן {"הסתלקות מצוואה על-תנאי לשם עקיפת התנאי" משפטים כג (התשנ"ד), 527} שהחוק אינו מבחין בין מי שזכייתו בעזבון היא מוחלטת ומיידית לבין מי שזכייתו מותנית ודחויה, ששניהם יכולים להסתלק מייד לאחר פטירת המנוח.

 

כתימוכין לעמדתו מביא פרופ' שיפמן את סעיף 42 לחוק הירושה, שלפיו הכיר המחוקק בהסתלקותו של היורש השני בצוואה שנערכה ליורש אחר יורש אף לפני שהתקיים התנאי המעמיד את זכותו.

 

יש לציין גם כי סעיף 6(ד) לחוק הירושה קובע במפורש כי הסתלקות על-תנאי בטלה.

 

לפיכך, טענת מסתלקים כי הם הסתלקו על-תנאי, שאימם תקבל את חלקם בירושה וכי כוונתם זאת סוכלה עקב מותה, היא אפשרות שחוק הירושה שלל אותה {דברי בית-המשפט ב- ת"ע (ת"א-יפו) 9870/01 ליזט אליאס נ' עזבון המנוח, תק-מש 2002(2), 19 (2002)}.

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.