האם ניתן להסתלק מנכס מסויים הכלול בעזבון?

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

הוראת סעיף 6(א) לחוק הירושה קובעת כי כאשר עסקינן בירושה על-פי דין, היורש איננו רשאי להסתלק מנכסים מסויימים הכלולים בעזבון, אלא, מכל חלקו בעזבון או משיעור מסויים בחלקו בעזבון.

כמו-כן, המסתלק איננו רשאי להסתלק מנכסים מסויימים וזאת להבדיל מירושה על-פי צוואה, בה מוריש ציווה את המנה למסתלק {עז' (ת"א-יפו) 14190/99 עזבון המנוח מזרחי דוד ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2004(3), 163 (2004)}.

כל עוד היורש לא הסתלק מכל חלקו בעזבון או בשיעור מסויים מהעזבון - הסתלקותו איננה תקפה, קרי, הסתלקותו איננה נחשבת כהסתלקות כדין.

עדיין קובע סעיף 6(א) לחוק הירושה שהיורש רשאי להסתלק מחלקו בעזבון כולו או מקצתו וחלקו בעזבון הוא בעליל רק החלק שעבר אל היורש מכוח סעיף 1 לחוק הירושה כלומר, חלקו בכלל העזבון ולא חלקו בנכס מסויים {ע"א 834/75 זיק נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1), 662 (1978)}.

אם-כן, פרשנותו הנכונה של סעיף 6 לחוק הירושה היא שאין אדם יכול להסתלק אלא מחלקו {היחסי} או מחלקו {היחסי} בעזבון אך אין הוא יכול להסתלק מחלקו בנכס מסויים דווקא.

ב- עז' 9980/02 {אפרתי לאה נ' האפוטרופוס הכללי, פדאור 03(4), 727 (2003)} עסקינן בשאלה האם יורש רשאי להסתלק מנכס מסויים, כאשר הוא נוחל את כל עזבון המנוח או את יתרת עזבונו של המנוח?

במקרה דנן, הרשם לענייני ירושה החליט כי המערערת, איננה רשאית להסתלק מחלקה בדירה הואיל והמערערת זכתה בכל העזבון ואין היא יכולה להסתלק מנכס מסויים בנכסי העזבון.

כב' השופט יהודה גרניט בדחותו את הערעור קבע כי מאחר והמוריש לא ציווה את הדירה נשוא ההסתלקות למערערת בנפרד, אלא ציווה לה את כל עזבונו, למעט דירה אחרת שאותה ציווה לבנו - לפיכך הדירה נשוא ההסתלקות, איננה בגדר "מנה" ומכאן, שהמערערת לא היתה רשאית להסתלק מזכייתה בדירה נשוא ההסתלקות.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.