מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון
שאלה: מי כשר לרשת את המנוח?
תשובה: כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו {ראה סעיף 3(א) לחוק הירושה}. ישנה חשיבות כי יורש יהא בן החיים עת פטירתו של המוריש שכן, רק במקרה שכזה ייחשב כיורש.
שאלה: האם עובר כשר לרשת את המנוח?
תשובה: כן ובתנאי ונולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש. המחוקק את סעיף 3(ב) לחוק הירושה הקובע פיקציה משפטית לפיה רואים את העובר כאילו כבר נולד בחיי מורישו {בש"א (יר') 51203/00 מנהל עזבון המנוחה נ' אלמונים, תק-מש 2000(2), 98 (2000)}.
שאלה: מהם שני התנאים שבלעדיהם לא ייחשב אדם כיורש הקבועים בסעיף 3(ב) לחוק הירושה?
תשובה: שני התנאים האם: האחד, נולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש. השני, הורתו היתה לפני פטירתו של המוריש. במקרה ויוכח לבית-המשפט כי הורתו של יורש היתה אחרי פטירתו, אזי, לא ייחשב כמי שהיה בחיים בעת מותו של המוריש והתוצאה היא שלא ייחשב כיורש. סעיף 3(ב) לחוק הירושה מהווה חריג להוראת סעיף 3(א) לחוק הירושה. סעיף 3(ב) לחוק הירושה לא יחול כאשר עסקינן בהיריון שהחל אחרי מות המוריש.
שאלה: מה הדין כאשר קיים חשש, שתיפגענה הזכויות הממוניות של העובר מכוח חוק הירושה לאחר לידתו?
תשובה: במקרה שכזה ניתן למנות אפוטרופוס לעובר מכוח הוראת סעיף 33(6) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 {להלן: "חוק הכשרות המשפטית"}. האפוטרופוס הינו ממונה, והעובר בא בגדר הגדרת "חסוי" כהגדרת סעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית. לבית-המשפט סמכות למנות אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין לעובר כדי לשמור על ענייניו לאחר הלידה.
תכליתו של מינוי אפוטרופוס לעובר, אינה יכולה להיות שמירת זכויות שיש לו בשלב זה של התפתחות, כי עובר אינו יכול להיות בעלים של זכויות. סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מורה, שאדם כשיר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו. מטרת מינוי האפוטרופוס לעובר - לדאוג לשמירת זכויותיו שתהיינה לו אם וכאשר יוולד {תמ"ש (ת"א) 4570/98 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 98(1), 101, 102 (1998)}.
שאלה: האם עובר יכול לרכוש מעמד של דייר מוגן?
תשובה: שאלה זו נדונה ב- ת"א (שלום יר') 8768/04 {לטיפה חסן אחמד נ' עארף עארף עלווי, תק-של 2008(3), 515, 522 (2008)}. בית-המשפט קבע {ובשים-לב כי הערעור על פסק-דין הנ"ל התקבל וכפי שיפורט להלן} כי בנסיבות המקרה בהן הנתבע גר למעשה בדירה כעובר ברחם אימו, ואולם לא יצא לאוויר העולם לפני פטירת האב {הדייר המקורי} כתוצאה מכך שהאב נרצח בפיגוע רצחני יש להחיל עליו את הגנת החוק ולהתייחס אל הנתבע כבנו של הדייר המקורי שכן, במהלך החיים הרגיל {אילולא רציחת האב} היה הבן נולד בדירה וחי בה עד היום.
עוד נקבע, כי פרשנות זאת מתיישבת עם תכלית החוק. החוק נועד להגן על ילדי התובע וברור שבמקרה דנן אין לקפח את העובר ו/או להעדיף את ילדיו האחרים של השוכר המקורי על פניו.
על-אף האמור לעיל, בית-המשפט ב- רע"א 7575/09 {עארף עארף עלווי נ' לטיפה חסן אחמד ואח', פורסם באתר נבו (2010)} קיבל את הערעור וקבע כי עובר אינו יכול לרכוש זכויות {ראה סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית} שכן "זכויותיו וחובותיו" של אדם "מתגבשות רק עם לידתו" {ע"א 413/80 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(3), 57 (1981)}.
מכאן, "שאין מקנים זכות למי שעוד לא בא לעולם" {ע"א 181/74 אינזל נ' קוגלמס, פ"ד כט(1), 663 (1974)}, בוודאי שאין הוא קונה זכויות לעצמו - בכלל אלה גם זכות הדיירות המוגנת.
כלומר, בית-המשפט בפרשת עארף עלווי קבע כי לעובר אין הכשרות המשפטית הנדרשת כדי לרכוש זכות של דייר מוגן.
שאלה: לעניין זכותו של העובר לרשת - האם יש משמעות באם הוריו היו נשואים ואם לאו?
תשובה: הוראת סעיף 3(ג) לחוק הירושה קובעת כי לעניין זכויות הירושה של ילד, אין נפקא מינה, אם בשעת לידתו היו שני הוריו נשואים זה לזו.
שאלה: האם תאגיד כשר לרשת?
תשובה: הוראת סעיף 4 לחוק הירושה קובעת שני מקרים בהם תאגיד יהא כשר לרשת: האחד, אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים. השני, אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה. חשוב לציין, כי בית-המשפט רשאי להאריך התקופה כאמור בשנה נוספת {ראה גם ת"ע (משפחה ת"א) 102950/08 עזבון המנוחה ג.ק. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2009(2), 154, 157 (2009)}.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.