מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון
ב- ת"ע (אשדוד) 58269-02-24 {פלונית נ' פלוני (27.04.25)} נדונה בקשת המבקשת בגדרה עתרה להורות לבאת-כוח המשיב לחדול מהמשך ייצוגו בהליכים המתנהלים בקשר לצוואתו של המנוח וזאת על יסוד הוראות כלל 36 לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.
המבקשת טענה, כי עורכת-הדין המייצגת את המשיב הינה אחת משתי עדות הקיום לצוואה, ולאחר עיון בכתב ההתנגדות שהוגש מטעם המבקשת ונוכח הטענות שהועלו במסגרתו, היה עליה להתפטר מייצוגו של המשיב. עוד נטען, כי נוכח העובדה שעורכת-הדין זומנה על-ידי המבקשת לעדות ומדובר בעדות מהותית, יש להורות על הפסקת ייצוגו של המשיב על-ידי עורכת-הדין.
מנגד, המשיב התנגד להפסקת ייצוגה של עורכת-הדין ועתר להורות על דחיית הבקשה. לשיטתו יש לאפשר את המשך ייצוגו על-ידי עורכת-הדין, תוך מתן הוראות לפיהן עורכת-הדין תהא העדה הראשונה שתיחקר מבין עדיה של המבקשת.
עוד נטען, כי עורכת-הדין שימשה רק כעדת קיום לצוואה, ולא ערכה את הצוואה, וזאת כעולה גם מטענות המבקשת עצמה. על-כן, עדותה של עורכת-הדין תהיה טכנית, לאקונית ונקודתית, ותתמצה רק בעניין חתימתו של המנוח בפניה על צוואתו במועד הנקוב בה. ובעדות זו אין כדי להקים ניגוד עניינים בין ייצוגה את המשיב ובין עדותה הצפויה.
בית-המשפט דחה את הבקשה בקובעו, כי זימונה של עורכת-הדין לעדות התבקש על-ידי המבקשת ולא על-ידי המשיב! כלומר, זימונה של עורכת-הדין התבקש על-ידי "בעל דין יריב" כמשמעו בכלל 36(ב) לכללים, ובמצב דברים זה ונוכח הוראות כלל 36(ב) רישא לכללים, אין כל מניעה שעורכת-הדין תמשיך בייצוגו של המשיב, ולא היתה כל הפרה של הוראות כלל 36(א) לכללים.