בחיבור זה עוסק עו"ד שלומי נרקיס, בין השאר, בסדרי הדין בהגשת תובענה על-פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תוך הבאת הלכות בתי-המשפט לערכותיהם. חיבור זה הינו יחיד ומיוחד הקיים בנושא זה.
הנושאים שבספר:
מעמד האמנה; הסדרי האמנה; סמכות שיפוט מקומית; פירוט המסמכים שיש לצרף; זהות הצדדים; ערכאת הערעור; מהם התנאים של תובע לעמוד כדי להיכנס בשעריה של האמנה ומהם החריגים לאמנה?; תכליתה של האמנה; בקשת האם להתיר לה להגר עם הקטין למול הוראות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים); בכדי לבחון האם בוצעה הרחקה שלא כדין והאם חלה האמנה, יש לענות על שלוש שאלות: האחת, מהי המדינה בה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד. השניה, מה קובע דין אותה מדינה בהתייחס לזכויות משמורת. השלישית, האם הופעלו זכויות המשמורת הלכה למעשה; מהו מקומו הרגיל של הקטין?; מינוי מומחה מטעמו של בית-המשפט לצורך בחינת התקיימותו של חריג "החשש החמור" הקבוע בסעיף 13(ב) באמנת האג; פרשנות הביטוי "וביום פתיחת ההליכים" כאמור בסעיף 12 לאמנת האג; חריג "ההשתלבות בסביבה החדשה"; חריג "ההשלמה" וחריג "החשש החמור"; מצופה מאב אשר טוען כי בנו נחטף, מגיש תביעה על-פי חוק אמנת האג ומקבל פסק-דין לטובתו, "להפוך עולמות" ולעשות כל מאמץ כדי לאתר את האם והקטין על-מנת לקיים את פסק-הדין ולהשיב אליו את בנו, לרבות שימוש בשירותי חוקר פרטי לשם איתורם; האם מוסמך בית-המשפט בישראל ליתן החלטה על-פי סעיף 15 לאמנה לבקשת ההורה?; הימנעותה של הנתבעת מליידע את התובע בדבר תוכניותיה, נעשו במטרה למנוע ממנו פנייה לבית-המשפט ויש בכך משום חוסר תום-לב; חקירת התובע באמצעות שיחת כינוס באמצעות הווידאו – תביעה על-פי אמנת האג; מה הפירוש למונח "הפרת זכויות משמורת" המופיע בסעיף 3 לאמנה? ומהן ההגנות העומדות לנתבע על-פי חוק אמנת האג?; כתנאי בסיסי לחלות האמנה נדרשת קביעת העובדה כי להורה התובע היו זכויות משמורת לגבי הילד, וכי זכויות אלו נפגעו כתוצאה ממעשה "חטיפה"; האם יש משקל לעובדה כי התביעה הוגשה כשנה לאחר יציאת הקטינות מארה"ב וכעשרה חודשים לאחר מועד חזרתן הנטען? – דחיית התביעה; האם עומדת לנתבעת הגנת ההשתלבות? האם הייתה הסכמה או השלמה מצד התובע למעבר הקטינה לישראל? מהו ההבדל בין הגנת "ההסכמה" להגנת "ההשלמה"?; רק לעיתים רחוקות תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדויות והתרשמה התרשמות ישירה ובלתי אמצעית ממהימנותם של העדים; יש לבחון את מקום המגורים מנקודת מבטו של הקטין, על-פי מבחן המציאות הנמשכת ורצף החיים של הקטין; הגנת ההשתלבות בסביבה; הגנת ההשלמה; הגנת נזק לקטין כתוצאה מהחזרתו; הגנת רצון הילד וסירובו לשוב למקום מגוריו הרגיל – קבלת תביעה; חתימה על הסכם שכירות, השתלבות הקטין בגן באנגליה, אישור שהייה של המערערת באנגליה לשנתיים, פתיחת חשבון בנק וקבלת כרטיס רפואי עבור הקטין במרפאה המקומית במנצ'סטר, רכישת רהיטים מסויימים, מכירת הרכב בארץ וקניית רכב חלופי באנגליה, רכישת כרטיס אשראי, הודעה למוסד ביטוח לאומי על הפסקת תושבות ותשלומים ובקשה לקבל את מקבילהם באנגליה - כל אלה משקפות כוונה להעביר משפחה, לרבות ילד בהיותו בן 3.5 שנים, ממדינה אחת למדינה אחרת; התחשבות ברצונו של קטין, תילקח בחשבון באותם מקרים בהם מתברר כי מדובר ברצון אותנטי, שאינו פרי הסתה ולחץ או פרי ההזדהות הקיימת לעיתים קרובות בין הילד להורה שבחזקתו בפועל הוא מצוי וכאשר נראה כי ההתנגדות אינה גחמה רגעית וחולפת, אלא קבועה ורצינית; נקודת המוצא בהחלת חריג רצון הילד: מרכיב ראשון, גיל ורמת בגרות. מרכיב שני, גיבוש רצון עצמאי. מרכיב שלישי, רצון בעל עוצמה משמעותית מנימוקים כבדי משקל ויציבים; הסכמה חייבת להיות מודעת, הסכמה שהינה פרי של הטעיה ומצג שווא איננה הסכמה; הגדרת המונח "זכויות משמורת".