האם מזכירות בית-המשפט נכנסת בגדרה של "רשות"?

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

ב- בע"מ 6879/18 {פלונית נ' פלונית, טרם פורסם (14.11.18)} פלוני {להלן: "המנוח"} הלך לעולמו ביום 24.03.14. בביתו נמצאו צוואה מיום 15.06.92 ועליה חותמת של בית-משפט השלום בנתניה {להלן: "הצוואה"}, טופס עשיית צוואה בפני רשות מיום 29.06.92 וקבלה על עשיית הצוואה, שניהם מבית-משפט השלום בנתניה.

המנוח קבע בצוואה שכל רכושו יעבור למבקשת 1, אחותו {להלן: "המבקשת"}. לאחר מותו ביקשה המבקשת לתת צו לקיום הצוואה.

המשיבה, בתו של המנוח, ביקשה לבטל את הצוואה, בין היתר משום שלא הייתה עליה חתימה של שופט. ביום 18.08.17 קיבל בית-המשפט לענייני משפחה את בקשת המבקשת ודחה את תביעת המשיבה.

בית-המשפט לענייני משפחה קבע כי די במסמכים שנמצאו כדי ללמד שהצוואה תקינה ואין בה פגם שמלמד על היעדר אמיתות או על שאינה משקפת את רצון המנוח.

בית-המשפט לענייני משפחה הוסיף שמרכיב יסוד בצוואה בפני רשות הוא להגיש את הצוואה לרשות, והמנוח אכן הגיש את הצוואה לבית-המשפט. עוד נקבע שחותמת של בית-המשפט מופיעה על הצוואה, ואין צורך בחותמת של שופט דווקא.

בית-המשפט המחוזי קיבל ביום 23.07.18 את ערעור המשיבה בקובעו כי "רשות" אינה מזכירות בית-המשפט. באין ראיה כי המנוח התייצב לפני שופט, נקבע, כי לא הוכח שהתקיים מרכיב היסוד בצוואה בפני רשות. על-כן קיבל בית-המשפט המחוזי את ההתנגדות לקיום הצוואה.

בית-המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.