מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון
הלכה היא, כי בית-המשפט של ערעור אינו נוטה ככלל, אלא במקרים חריגים, להתערב בשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבניהול המשפט ודרכי הדיון, כאשר במסגרת זו באות גם החלטות האם למנות מומחה מטעם בית-המשפט או האם למנות מומחה חלופי תחת מומחה שמונה.
אומנם אין המשמעות שלעד תמנע ערכאת הערעור מלהתערב בהחלטת הערכאה הדיונית למנות מומחה נוסף, אך ברי כי התערבות כזו תהא רק במקרים מיוחדים בהם ההחלטה אינה מתיישבת עם חומר הראיות או עם שורת הצדק והגיונם של הדברים.
זאת ועוד. הלכה מושרשת היא כי אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית הנוגדות לסדרי דין ובכלל זה בעניינים הקשורים למינוי מומחים.
כן, הלכה היא, כי חזקה על מומחה הממונה על-ידי בית-המשפט, כי ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. הנטל לסתירת חזקה זו מוטל על הטוען אחרת, ומדובר בנטל כבד. חשש למשוא פנים אינו מספיק על-מנת לפסול מומחה ויש להוכיח חשש ממשי ואובייקטיבי לכך שדבק במומחה רבב היכול וראוי להצדיק בגינו את פסילתו.
במקרים רבים, מומחה ממונה בניגוד לעמדת צד אחד. אין בכך כדי לגרוע מהאובייקטיביות של המומחה.
ב- רמ"ש 64320-03-18 {פלונית נ' אלמוני, טרם פורסם 23.05.18} עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט לענייני משפחה שבמסגרתה מונתה ד"ר וישנה כמומחית מטעם בית-המשפט לצורך קביעת הסדרי השהות של בת הצדדים עם כל אחד מההורים.
המבקשת טענה כי מאחר שבית-משפט קמא החליף את פרופ' זמישלני עקב חוסר האמון של האב בו, היה צריך לפעול באותה דרך גם כשהאם ביקשה להחליף את ד"ר וישנה מאותה סיבה - חוסר אמון. לכן, המבקשת עתרה כי בית-המשפט יבטל את ההחלטה ויורה על מינוי מומחה חילופי אחר במקומה של ד"ר וישנה.
בית-משפט דחה את הבקשה בקובעו, כי במקרה דנן, לא קיימת כל הצדקה להתערב בשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית, אשר מינתה את ד"ר וישנה.
העובדה שהמבקש התנגדה למינוייה וביקשה ממנה אף להפחית את שכר-טרחתה, לא צריכה להביא למסקנה כי המומחית לא תנהג באובייקטיביות ובמקצועיות וכי היא תיטה לטובת המשיב.
כמו-כן, העובדה שבית-המשפט בתיק אחר ביקר את חוות-דעתה של ד"ר וישנה, אינה מלמדת כי היא אינה מומחית מקצועית וראויה וכי אם בעל מקצוע נכשל במקרה אחד הדבר מעיד על חוסר מקצועיות כולל? הדבר נכון שבעתיים, שעה שבאותו מקרה דובר על תיק אימוץ והתברר כי ביחס לסוג תיקים זה לא היה למומחית ניסיון. הדבר שונה במקרה דנן, שלגביו יש למומחית ניסיון רב.
זאת ועוד. לא ניתן לתת יד לפסילת מומחה, עקב טענה חסרת בסיס של "חוסר אמון" ועקב "תחושות לא נוחות". אחרת, יסוכל כמעט כל מינוי מטעם בית-המשפט. חששה של המבקשת כי המומחית תפעל במשוא פנים, הוא חשש בעלמא שאין לו כל יסוד.
לא ניתן לסכל מינוי מומחה, שעה שהמבקשת מעולם לא פגשה את המומחית ואין בידיה ולו בדל ראיה כי היא תפעל באופן שאינו אובייטקיבי. אם כל בעל דין יוכל לפסול מומחה בטענה שאין לו בו אמון, יהיה קושי רב למנות מומחים.
בסיכומו-של-דבר, בית-המשפט קבע כי אין עילה להערב בהחלטתו של בית-משפט קמא.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.