האם ניתן לרשום פסק-דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, לאחר שהחוסך נפטר?

פורסם : 13.04.2018

הדפסת המאמר

שלח לחבר

האם ניתן לרשום פסק-דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, לאחר שהחוסך נפטר?

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

ב- תמ"ש 32539-10-17 {ס' ו' נ' א' ד' ואח', טרם פורסם (18.01.18)} נדונה השאלה, האם ניתן לרשום פסק-דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014 {ייקרא להלן: "החוק"} לאחר שהחוסך נפטר?

 

ביום 08.06.98 ניתן פסק-דין {ייקרא להלן: "פסק-הדין הרכושי"} שקבע, כי התובעת זכאית ל- 43.5% מהזכויות הפנסיוניות של בעלה דאז {ייקרא להלן: "המנוח"}, שהיה גמלאי של המדינה. התובעת גבתה את המגיע לה באמצעות עיקול בגינו שולמו לה תשלומים חודשיים כפי חלקה.

 

ביום 29.02.16 הלך המנוח לבית עולמו. ביום 19.10.17 הגישה התובעת בקשה לחתימת פסיקתא {שהומרה לאחר מכן לכתב תביעה} על-מנת לאפשר את רישום פסק-הדין הרכושי בהתאם לחוק. המטרה הפרקטית של ההליך הינה לאפשר לתובעת לקבל קצבת שארים.

 

לאור העובדה, כי לא ניתנה הודעה אודות פסק-הדין לגוף המשלם {סעיף 3 לחוק}, והלה לא רשם הערה בנדון {סעיף 4 לחוק}, עסק בית-המשפט בשאלה האם ניתן להיעתר למבוקש לאחר שהמנוח הלך לבית עולמו. בית-המשפט קבע:

 

כי סעיף 1 לחוק, מטרתו היא להסדיר את חלוקתו של חיסכון פנסיוני באמצעות הגוף המשלם {הסדרה שלא הייתה אפשרית קודם לכן, לרבות בשל מגבלות חוקיות על עבירות הזכות; ראה גם בע"מ 10916/03 צה"ל מדינת ישראל נ' פלונית (14.06.07)}.

 

הזכות לקבל קצבת פרישה ישירות מהגוף המשלם מותנית בכך שפסק-הדין יעמוד בקריטריונים המפורטים בסעיף 3 לחוק. ככל שכך, רשאי בן הזוג להגיש את פסק-הדין לגוף המשלם, אשר רושם הערה בדבר פסק-הדין {ראה סעיף 4 לחוק; תיקרא להלן: "ההערה"}.

 

עם רישום ההערה קמה זכותו של בן הזוג לקבל ישירות מהגוף המשלם חלק יחסי מהזכויות הכספיות להן זכאי בן הזוג שצבר את הזכויות {ייקרא להלן: "החוסך"}, במועד בו זכאי החוסך לקבלן {ראה סעיפים 6, 13 ו- 14 לחוק}.

 

בנוסף לחידוש האמור, הנוגע לקצבה אותה מקבל בן הזוג בחייו של החוסך, מאפשר החוק לבן הזוג לקבל קצבה גם לאחר שהחוסך הלך לבית עולמו {ראה סעיף 22 לחוק}). עם-זאת, ישנו הבדל מהותי בין שני סוגי הקצבאות: זו המשולמת בחיי החוסך הינה חלוקה בפועל של זכות קיימת ומשותפת. זו המשולמת לאחר פטירת החוסך, הינה, למעשה, קצבת שארים, שתכליתה סוציאלית.

 

קצבת שארים זו הינה חידוש גדול של החוק, מאחר שטרם חקיקתו הפקיעו גירושי בני הזוג את זכות בן הזוג לקבל קצבה כלשהי לאחר פטירת החוסך. דא עקא, משעה שמדובר בזכות שלא הייתה קודם, בבחינת יש מאין, נקבע מנגנון למימון עלותה. הדבר נעשה על-ידי הפחתה דיפרנציאלית {תלוית מין} של אחוז מסויים מהקצבאות המשולמות לחוסך ולבן הזוג בחיי הראשון {סעיף 16 והתוספת לחוק}.

 

הזכות לקבל קצבת שארים על-פי החוק מותנית ברישום הערה, כאמור בסעיף 22(א) רישא לחוק, משעה שרישום ההערה מאפשר להתחיל בגביית "הפרמיה" הנ"ל בחיי החוסך. הדבר דומה לתלות בין תשלום דמי ביטוח לזכאות לתגמולי הביטוח.

 

גזירה שווה זו מבהירה מדוע דין התובענה דנן להידחות - כשם שלא ניתן לדרוש תגמולי ביטוח ללא פוליסה תקפה, כך לא ניתן לקבל קצבת שארים ללא רישום הערה ותשלום "פרמיה" על-פי סעיף 16 לחוק.

 

לפיכך, אפילו הציעה התובעת לשלם רטרואקטיבית את "הפרמיה" לא היה מקום להיעתר, שעה שהדבר חותר תחת תכליתו של הסעיף האמור.

 

בית-המשפט לא קיבל את עמדת התובעת, לפיה דין העיקול מכוחו גבתה את המגיע לה על-פי פסק-הדין הרכושי, כדין הערה. מדובר בשני מושגים שונים בתכלית שנועדו לתכליות שונות. יתירה-מזו, קבלת עמדת התובעת מנוגדת לתכלית רישום ההערה - היערכות טכנית ופיננסית לתשלום קצבת שארים לבן זוג לשעבר. מן הטעם האמור, וכמבואר לעיל, לא ניתן לעשות כן רטרואקטיבית. 

 

עוד נקבע, כי אין בכוחו של סעיף 30(ג) לחוק {הדן ב"התאמת" פסק-דין שניתן לפני תחילת החוק לפסק-דין על-פי החוק} כדי להושיע את התובעת. פסק-הדין שעשוי להינתן לפי סעיף 30(ג) לחוק הינו פסק-דין "בדבר אופן חלוקת החיסכון הפנסיוני באמצעות הגוף המשלם לפי פרקים ב' עד ד'...".

 

כלומר, מתן פסק-דין בר רישום על-פי החוק מותנה בכך שניתן ליישם את פרקים ב' עד ד' לחוק. לכן מותנית הסמכות לתת פסק-דין כאמור ביכולת ליישם את סעיף 22 לחוק, הכלול בפרק ד', קרי - באפשרות לרשום הערה בחיי החוסך. ובמילים אחרות, פטירת החוסך לפני הגשת בקשה לפי סעיף 30(ג) לחוק, מאיינת את האפשרות להיעתר לה. התביעה נדחתה.

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.