חופש לצוות

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

סעיף 27 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"27. חופש לצוות

(א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה - אינה תופסת.

(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה - בטלה."

בסעיף 27 לחוק הירושה בא לידי ביטוי עקרון בסיסי בדיני צוואות - החופש לצוות. כלל יסוד הוא כי המצווה רשאי לשנות צוואתו מתי וכפי שיחפוץ עד יומו האחרון.

חוק הירושה אינו מכיר בשום התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה ומבטל כל הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה.

כלומר, אדם רשאי לשנות את צוואתו, לבטלה ולערוך צוואה חדשה עד ליומו האחרון וכל הסכם או התחייבות המגבילים עקרון זה - לא יתפסו {ע"מ 10807/03 אליקום זמיר ואח' נ' רות גמליאל ואח', תק-על 2007(1), 1216 (2007); ת"ע (משפחה כ"ס) 2990/07 דוד שגב נ' אוד גל, תק-מש 2010(2), 64, 69 (2010); ע"א 576/72 משה שפיר סם קליבנסקי נ' צבי אריה שפיר, פ"ד כז(2), 373 (1973); ע"א 290/78 עוזיאל וינשנקר נ' אליאס אדלמן, פ"ד לד(1), 122 (1979)}.

במתח הפנימי שבין "הגוף" {הטקסט של הצוואה} לבין "הנשמה" {אומד-דעת המצווה], יש ליתן, בפרשנות הצוואה, משקל מיוחד ל"נשמה". הטעם לכך הוא זה: האינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה. אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של היורשים על-פי הצוואה, או של כל אדם אחר {ע"א 245/85 אנגלמן נ' קליין, פ"ד מג(1), 772 (1989); ע"א 119/89 טורנר נ' טורנר, פ"ד מה(2), 81 (1991); ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, פ"ד מח(3), 705 (1994)}. אכן, המצווה רשאי לשנות בכל עת את צוואתו. התחייבות {בחוזה או בצוואה עצמה} שלא לשנותה אינה תופסת. מטרת דין הצוואה בכלל - ודיני פרשנות הצוואה בפרט - הוא להגשים את רצונו {"אומד-דעתו"} של המצווה {דברי כב' השופט א' ברק ב- ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נג(2), 817 (1999)}.

החירות לשנות צוואה הינה זכות יסוד מוגנת, שלא ניתן לשלול בדרך של תנאי מכללא או השלמת החסר. אפילו אם היה נאמר כך בצוואה במפורש, תנאי כזה היה בטל בהיותו מנוגד לסעיף 27(ב) לחוק הירושה, שהינו סעיף קוגנטי. הוא גם מנוגד לסעיף 8 לחוק הירושה שאינו מכיר בהתחייבויות בענייני ירושה {תמ"ש (משפחה ת"א) 45880/06 נ.ר. נ' א.ר., תק-מש 2010(4), 308, 316 (2010)}.

נעיר כי קיים קשר הדוק בין הוראת סעיף 8 לחוק הירושה {העוסקת בעסקאות בירושה עתידה} לבין הוראת סעיף 27 לחוק הירושה.

לעניין זה נעיר כי מעשה אחד של אדם יכול שיפסל הן על-פי סעיף 8 לחוק הירושה והן על-פי סעיף 27 לחוק הירושה במקביל. לא תמיד בית-המשפט יבדוק בהכרח פסילת מעשה על-פי שני הסעיפים הללו ויכול ובית-המשפט להסתפק בקביעה שהמעשה פסול על-פי סעיף 8 לחוק הירושה בלבד, לדוגמה. 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.