תקנות הירושה, התשנ"ח-1998 - נרקיס שלומי, עו"ד ונוטריון

"אזור פעולה של רשם" - כמשמעותו בסעיף 65א לחוק;

"חסוי", "קטין" - כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

"חוק בית-המשפט לענייני משפחה" - חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995;

"הממונה הארצי" - הממונה הארצי לענייני ירושה כמשמעותו בסעיף 65א לחוק;

"נעדר" - אדם שזהותו או מקום הימצאו אינם ידועים או אדם הנמצא מחוץ לגבולות ישראל ומחמת התנאים השוררים במקום הימצאו, ואשר עליהם אין לו שליטה, אין הוא מסוגל לטפל בענייניו;

"רשם לענייני ירושה" או "רשם" - כמשמעותו בסעיף 65א לחוק;

"תקנות סדר הדין האזרחי" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

(א) בקשות ותובענות לפי החוק (להלן: "ענייני ירושה"), יוגשו והדיון בהן יתנהל, לפי תקנות אלה.

(ב) על-אף האמור בתקנת-משנה (א), על ענייני ירושה המתנהלים בבית-המשפט, יחול חלק ג1 לתקנות סדר הדין האזרחי במידה שאין בו סתירה לתקנות אלה.

(א) לשם ניהול המרשם הארצי יפעל הממונה הארצי בתפקידים ובסמכויות שהוענקו לו בחוק ובתקנות אלה.

(1) הקמת לשכות רשמים לענייני ירושה בכל אזורי פעולתם;

(2) קביעת נוהלי עבודת הרשמים לענייני ירושה לרבות נוהלי העברת תיקים מרשם לרשם;

(3) מתן הנחיות למשנה לממונה הארצי לעניין הפעלת סמכויותיו;

(4) קביעת נהלים להעברת תיקים ומסמכים לבית-המשפט וקבלתם ממנו, בהתייעצות עם מנהל בתי-המשפט;

(5) הסדרת כל עניין אחר הדרוש לצורך מילוי תפקידיו של הממונה הארצי לפי החוק.

(א) המרשם הארצי יכלול מידע ממוחשב של צוואות שהופקדו לפי סעיף 21 לחוק, של זכרונות דברים שהופקדו לפי סעיף 23(ב) לחוק, של צוואות שנמסרו לפי סעיף 75 לחוק, של בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום שהוגשו וכן של צווי ירושה, צווי קיום וצווים למינוי מנהלי עזבונות, שנתנו בתי-משפט, בתי-דין דתיים או רשמים לענייני ירושה.

(1) לעניין הפקדת צוואה וזכרון דברים - הפרטים שנקבעו בתקנה 6;

(2) לעניין מסירת צוואה - הפרטים שנקבעו בתקנה 8;

(3) לעניין בקשה לצו ירושה או צו קיום - פרטים אלה:

(א) שמו של המוריש ומספר תעודת זהותו או דרכונו (להלן: "פרטי זהות"), מקום מושבו במועד פטירתו ותאריך פטירתו;

(ד) הרשם לענייני ירושה או בית-הדין שאליו הוגשה הבקשה; מועד הגשת הבקשה;

(ה) אם הועברה הבקשה לבית-המשפט לפי סעיף 67א לחוק - מועד ההעברה ובית-המשפט שאליו היא הועברה;

(4) לעניין צו ירושה, צו קיום וצו למינוי מנהל עזבון פרטים אלה:

(א) צוואות וזכרונות דברים על צוואות שבעל-פה שהופקדו אצל רשם לענייני ירושה, וכל התיקים והרישומים הנוגעים להם, לרבות המרשם הארצי, יישמרו בסוד וכל עוד המצווה בחיים לא תימסר כל ידיעה עליהם.

(ב) לאחר מותו של אדם רשאי מעוניין בדבר לקבל את פרטי המרשם הארצי הנוגעים למנוח.

(ג) מת מצווה שצוואתו הופקדה או נמסרה, רשאי מעוניין בדבר להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לעיין בצוואה; בבקשה כאמור יצויין העניין שיש למבקש בעיון; ראה הרשם כי למבקש עניין בדבר, רשאי הוא להתיר לו לעיין בצוואה, כולה או חלקה, כפי שיקבע הרשם ורשאי הוא להורות על מסירת העתק צילומי למבקש מהחלק שהתיר לעיון; עיון כאמור ייעשה בנוכחותו של עובד לשכת הרשם.

(א) המבקש להפקיד צוואתו אצל רשם לענייני ירושה יגיש לו בקשה על כך בכתב.

(ב) המבקש יוזמן להתייצב אצל הרשם לענייני ירושה, להיחקר על פרטי זהותו ולמסור את הצוואה כשהיא במעטפה סגורה וחתומה בשעווה או באמצעי אחר הדומה לכך במהותו, ובחותמת הרשם לענייני ירושה.

(ג) על המעטפה יצויינו, פרטי זהותו ומענו של המפקיד, תאריך ההפקדה ובפני מי נעשתה הצוואה ככל שהדבר ידוע ויחתמו עליה הרשם לענייני ירושה והמפקיד.

(ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה.

(ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי העניין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצויין גם שמם ומענם של העדים.

(ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לענייני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על-פי בקשה בכתב; הרשם לענייני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגד חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי; דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי.

(א) המבקש לעשות צוואה בפני בית-משפט, רשם של בית-משפט, חבר בית-דין דתי או רשם לענייני ירושה (להלן: "רשות"), יגיש לרשות בקשה על כך בכתב ויפרט בבקשתו אם דברי הצוואה יהיו בעל-פה או בכתב.

(ב) הצוואה תיעשה בפני שופט, רשם של בית-משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית-דין דתי, ודברי הצוואה כפי שהוגשו לרשות או נרשמו בידיה (להלן: "נוסח הצוואה") יימסרו למצווה.

(ג) תיק הבקשה יהיה תיק נפרד אשר יכלול את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה לרבות הצהרת המצווה כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי; נוסח הצוואה לא יצורף לתיק.

מי שחייב למסור צוואה לפי סעיף 75 לחוק, יגיש את המסמך שבידו לרשם לענייני ירושה בציון פרטי זהותו ומענו וכן שמו של המצווה ויקבל אישור על המסירה; דבר המסירה יירשם במרשם הארצי; המסמך האמור יישמר בדרך שנשמרות צוואות מופקדות.

9. הודעה על הימצאות צוואה (תיקונים: התשס"א, התשע"ה (מס' 3))

(א) היו במרשם הארצי צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל-פה ונודע לרשם לענייני ירושה על מותו של המצווה, ונתמלאו התנאים שבסעיף 76 לחוק, יפתח הרשם לענייני ירושה את המעטפה, יעיין בה, ימסור עליה הודעה בדואר רשום לזוכים על-פיה, ואם חזרה הודעה שנשלחה לזוכה, יודיע הרשם על הצוואה ברשומות.

(א1) ואולם רשאי הרשם לענייני ירושה לקבוע כי במקרים המפורטים להלן, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם ברשומות כאמור:

(1) אם מבוקש לקיים צוואה מאוחרת לצוואה המופקדת וקיימת זהות בין שתי הצוואות מבחינת הזוכים וחלקיהם;

(2) אם האפוטרופוס הכללי מנהל את נכסי הזוכה לפי הצוואה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם ברשומות כאמור, לגבי אותו זוכה.

(ב) הרשם לענייני ירושה יערוך פרוטוקול על דבר פתיחת הצוואה והעיון בה ויצרף אליו העתק מההודעה לזוכים ואישור מסירתה ומההודעה ברשומות, אם פורסמה.

10. מקום השיפוט (תיקונים: התשס"א, התשס"א (מס' 2))

(א) תובענה בענייני ירושה תוגש לבית-המשפט שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מושבו של המוריש בארץ תוגש התובענה לבית-המשפט שבתחום שיפוטו נמצאים נכסים מנכסי העזבון.

(א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 (להלן: "האזור"), תוגש התובענה לבית-המשפט שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו.

(ב) תובענה בענייני ירושה שהועברה מרשם לענייני ירושה לפי סעיף 67א לחוק וכן ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה יוגשו (צ"ל: לבית-המשפט) המוסמך לפי תקנת-משנה (א).

(ג) תובענה חדשה נוספת בענייני ירושה, תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995; ראה בית-המשפט כי בית-משפט אחר דן בתובענה קודמת בענייני ירושה, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית-משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית-המשפט שהעבירה, אלא-אם-כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו הובאה לפניו לכתחילה.

(ד) על-אף האמור בתקנות-משנה (א), (ב) ו- (ג), רשאי בית-המשפט להורות על העברת הדיון לבית-משפט אחר אם כל הצדדים או רובם מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט.

(א) תובענות בענייני ירושה יצורפו לתיק משפחה אחד שייקרא תיק עזבון ויכלול תיק עיקרי ותיקי משנה.

(ב) בתובענה חדשה נוספת בענייני ירושה, יציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית-המשפט שבו נדונה תובענה קודמת.

(ג) תובענה ראשונה תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי העניין; הוראות תקנת-משנה זו לא יחולו על בקשה לעשיית צוואה לפי תקנה.

תובענה מן המפורטות להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר העניינים בה אשר יהיה:

(6) תובענה למזונות או למדור מן העזבון ומן היורשים;

(7) תובענה למינוי מנהל עזבון והתנגדות למינוי;

(8) תובענה לתיקון צו ירושה או צו קיום והתנגדות;

(10) תובענה אחרת בענייני ירושה לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.

13. הרשם לענייני ירושה המוסמך (תיקון: התשס"א (מס' 2))

(א) בקשה לצו ירושה או לצו קיום תוגש לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מושבו של המוריש בארץ, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו נמצאים נכסים מנכסי העזבון.

(א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו.

(ב) נמצאו נכסים מנכסי העזבון באזורי פעולתם של רשמים לענייני ירושה שונים והוגשה בקשה בקשר לעזבון פלוני לאחד מהם, לא יהיו עוד האחרים מוסמכים לעניין אותו עזבון.

(ג) על-אף האמור בתקנות-משנה (א) ו- (ב), רשאי הממונה הארצי, על-פי בקשת צד לבקשה להורות על העברתה לרשם באזור פעולה אחר, אם כל המבקשים או רובם מתגוררים מחוץ לאזור הפעולה של הרשם לענייני ירושה המוסמך או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.

14. הגשת בקשה (תיקונים: התשס"א, התשע"ה (מס' 2), (מס' 3))

(א) בקשת צו ירושה או צו קיום או בקשת שניהם כאחד תוגש בשני עותקים, ערוכה לפי טופס 1 או 2 או באופן מקוון לפי הוראות תקנת-משנה (ד); העובדות הכלולות בבקשה יאומתו בתצהיר של המבקש ושל אדם אחר, אם קיימות עובדות הכלולות בבקשה שאינן בידיעתו האישית של המבקש; היה מי מן היורשים קטין, חסוי או נעדר - יציין זאת המבקש בראש הבקשה ובגופה, על-פי הטופס.

(ב) לא תקובל בקשה לצו ירושה או לצו קיום אלא-אם-כן התמלאו כל אלה:

(1) כל הפרטים הנדרשים לפי הטופס שנקבע בתקנת-משנה (א) מולאו כהלכה וצורפו לטופס כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה;

(2) צורפה תעודת פטירה או הצהרת מוות לאימות פטירתו של המוריש ושל כל אדם אחר שיש להוכיח את פטירתו וזמן מותו, מאושרת כדין, או צורפה בקשה להוכיח באופן אחר את עובדת מותו וזמן מותו של המוריש או של כל אדם כאמור, לפי סעיף 68(א) לחוק, או החלטה שנתן בית-המשפט בבקשה כאמור;

(3) היתה הבקשה לצו קיום - צורפה הצוואה המקורית או בקשה להתיר את הוכחת הצוואה לפי סעיף 68(ב) לחוק או החלטה שנתן בית-משפט בבקשה כאמור; הופקדה או נמסרה צוואה לרשם לענייני ירושה, יציין זאת המבקש בבקשתו ויצרף העתק הימנה;

(4) צורף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום ליורשים על-פי דין, שפורטו בבקשה לצו ירושה, או לזוכים על-פי הצוואה, לפי העניין, או תצהיר של המבקש או של אדם אחר, כאמור בתקנת-משנה (א) כי הוא מסר, אישית, את ההודעה לידי היורשים או הזוכים או מי מהם וכן צורף העתק מהודעה שנערכה לפי טופס 3 או טופס 3א לפי העניין; הודעה שנשלחה לזוכים לפי הצוואה תכלול העתק של הצוואה כמפורט בטופס 3, והודעה שנשלחה ליורש לפי דין תכלול פירוט בדבר חלקו של היורש בעזבון כמפורט בטופס 3א.

(5) היה המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין - צורף לבקשה ייפוי כוח;

(6) שולמה האגרה שנקבעה וכן שולמו הוצאות הפרסום כאמור בתקנה 17;

(7) במרשם הארצי אין רישום בדבר הגשת בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום לרשם לענייני ירושה או לבית-דין דתי, בעניין אותו עזבון.

(ג) מבקש הרוצה לזכות בחלקו של יורש שנפטר אחרי מות המוריש, יצרף לבקשתו צו ירושה או צו קיום מאושר כדין, לגבי אותו יורש.

(ד) מבקש רשאי להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה מהבקשות המנויות בתוספת השניה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי; ואולם היה המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין, יוגשו בקשות כאמור מטעמו באופן מקוון בלבד; על הגשת בקשה כאמור בתקנת-משנה זו יחולו הוראות אלה:

(1) הוגשה הבקשה באופן מקוון, יצורפו המסמכים הנדרשים כאמור בתקנות-משנה (ב) ו- (ג), למעט צוואה מקורית, באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט האמור; צירוף צוואה מקורית בהתאם להוראות תקנה 14(ב)(3) ייעשה בדרך של מסירתה לרשם לענייני ירושה בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה באופן מקוון כאמור;

(2) המבקש ישמור את המסמכים המקוריים שהעתק מהם צורף לבקשה ויציגם לרשם לענייני ירושה אם יידרש לכך;

(3) עם קליטת הבקשה שהוגשה באופן מקוון, יומצא לשולח, באופן מקוון, אישור על הגשת הבקשה, שבו יצוין מועד קליטת הבקשה.

(א) בקשה להוכחת עובדת מותו של אדם וזמן מותו תוגש לרשם או לבית-המשפט כשהעניין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק, ותלווה בתצהירים של המבקש ושל אדם אחר, שבהם יפורטו נסיבות המוות וזמנו והטעמים המיוחדים לאי-המצאת תעודת הפטירה או הצהרת מוות.

(ב) בבדיקת הבקשה רשאי הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט, לפי העניין, לברר את העובדות המצוינות בתצהירים ורשאי הוא להזמין את המצהירים ולחקרם.

(א) המסתלק מחלקו בעזבון יגיש הודעת הסתלקות לרשם לענייני ירושה או לבית-המשפט כשהעניין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק.

(ב) בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן-זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק; הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.

(ג) היה המסתלק קטין או פסול-דין, תצוין עובדה זו בהודעת ההסתלקות והבקשה לאישור הודעת ההסתלקות תוגש לבית-המשפט.

הודעה על הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום תפורסם בעתון יומי אחד וכן ברשומות; ההודעה בעתון היומי תכלול הזמנה להגשת כתב התנגדות בתוך תקופה של שבועיים מיום הפרסום בעיתון היומי או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם לענייני ירושה; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש ואולם ניתן למבקש פטור מחובת תשלום אגרה לפי תקנה 4 לתקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, יחולו הוצאות הפרסום על הממונה הארצי.

(א) הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יברר הרשם לענייני ירושה במרשם הארצי אם נמסרה או הופקדה צוואה או אם נמסר או הופקד זכרון דברים על צוואה שבעל-פה.

(ב) מצא הרשם לענייני ירושה כי מצויה צוואה בקשר לאותו עזבון, כאמור בתקנת-משנה (א), ואין היא נושא הבקשה, ישלח הודעה בדואר רשום על דבר קיומה לזוכים על-פיה ועל דבר הגשת הבקשה; בהודעה יצוין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה.

(א) הרוצה להגיש התנגדות לבקשה יגיש לרשם לענייני ירושה כתב התנגדות במספר עותקים מספיק עבור בית-המשפט ובעלי הדין, יפרט בה את נושא התנגדותו ונימוקיה, ויצרף אליה את כל המסמכים שעליהם היא מתבססת; העובדות הנטענות בכתב ההתנגדות יאומתו בתצהיר; לכתב ההתנגדות תצורף קבלה המעידה על תשלום האגרה שנקבעה, ייפוי-כוח - אם המתנגד מיוצג על-ידי עורך-דין וכן טופס פתיחת הליך לפי תקנה 7א לתקנות סדר הדין האזרחי.

(ב) קבע רשם לענייני ירושה זמן להגשת התנגדויות, רשאי הוא לפי שיקול-דעתו, להאריכו מזמן לזמן, אף אם הסתיים הזמן שנקבע לכתחילה.

ראה הרשם כי נתקיים אחד מן התנאים הקבועים בסעיף 67א לחוק, יעביר את התיק על כל מצורפיו לבית-המשפט המוסמך ויצרף אליו את פרטי המרשם הארצי הקשורים לעניין.

(א) מגיש הבקשה לרשם לענייני ירושה יירשם כתובע והדיון יתנהל בבית-המשפט כמפורט להלן בתקנה זו:

(1) הוגשה התנגדות לבקשה או שראה היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה, מגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשם כנתבע בתובענה;

(2) לא היה נתבע בתובענה, יעיין בית-המשפט בבקשה שהועברה אליו ורשאי הוא להזמין את הנוגעים בדבר לדיון ולברר את העובדות הטעונות הוכחה גם אם לא נתבקש לעשות כן.

(ב) הודעה על תאריך הדיון תומצא בדואר רשום לתובע, לנתבע ולמנהל העזבון אם נתמנה קודם לכן; הוגשה התנגדות, יצורף כתב ההתנגדות להודעה לתובע ולמנהל העזבון.

הועברה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לבית-משפט, ולאחר מכן נמסרה צוואה לרשם לענייני ירושה, ישלח הרשם הודעה, בדואר רשום, על דבר קיומה של הצוואה לזוכים על-פיה; בהודעה יצוין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה לבית-המשפט שאליו הועברה הבקשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה; העתק מההודעה ואישור על מסירתה יישלחו לבית-המשפט.

(א) לא הוגשה התנגדות בתוך המועד הקבוע בתקנה 17 או בתוך המועד הקבוע בתקנה 18(ב), לפי המאוחר מביניהם, ולא נתקיים תנאי מהתנאים האחרים המפורטים בסעיף 67א(א) לחוק, והרשם לענייני ירושה החליט לתת את הצו המבוקש, ייערך הצו לפי תקנה 24 והרשם יאשר אותו בחתימתו.

(ב) החליט בית-המשפט לתת צו ירושה או צו קיום ולא הוגשה התנגדות בתוך המועד הקבוע בתקנה 22, ייערך הצו כאמור בתקנה 24, ובית-המשפט יאשר אותו בחתימתו.

(א) צו ירושה ייערך לפי טופס 4 וצו קיום לפי טופס 5.

(א1) נתמנה מנהל עזבון במועד מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או עד לאותו מועד, יצויין הדבר בצו.

(ב) צו קיום יצהיר על תוקפה של הצוואה שהעתק מאושר ממנה מצורף לו; ביטל או תיקן בית-המשפט הוראה מהוראות הצוואה יציין זאת בצו; הוראה זו תחול גם על רשם לענייני ירושה לעניין צוואה שתיקן.

(ג) ציווה המוריש חלק מנכסיו, רשאי הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט לכלול בצו אחד צו ירושה וצו קיום לפי טופס 6, ויחולו הוראות תקנת-משנה (ב).

(ד) היה המנוח נספה כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, יצויין בצו הירושה או בצו הקיום "נפל" במקום "נפטר".

הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט רשאי לתת צו ירושה או צו קיום על חלק מן העזבון כל אימת שנראה לו כי מתן הצו אינו עשוי להשפיע על זכויות שעדיין לא נתבררו.

(א) קיים בית-המשפט צוואה בכתב יד על-אף העדר חתימה או תאריך, או שקיים צוואה על-אף פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20 עד 23 לחוק או בכשרותם של העדים, או שתיקן צוואה לפי סעיפים 30 ו- 32 לחוק או שביטל הוראה מהוראותיה, תצויין העובדה בהחלטתו ויפורשו נימוקיה.

(ב) תיקן הרשם לענייני ירושה צוואה לפי סעיף 32 לחוק תצויין העובדה בהחלטתו ויפורשו נימוקיה.

(א) המבקש תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום, יגיש בקשה בכתב לבית-המשפט או לרשם לענייני ירושה שנתן את הצו; בבקשה יצוינו כתובות כל היורשים; העובדות הכלולות בבקשה יאומתו בתצהיר של המבקש ושל אדם אחר, אם קיימות עובדות הכלולות בבקשה שאינן בידיעתו האישית של המבקש; לבקשה יצורף אישור על תשלום האגרה שנקבעה.

(ב) בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, ישלח עותק מן הבקשה בדואר רשום לכל מי שצוין בצו כיורש, ויזמינו להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההזמנה.

(ב1) הוגשה בקשה לתיקון או לביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה שנתן הרשם לענייני ירושה, רשאי הוא להורות על עיכוב ביצוע של כל החלטה שנתן בקשר לעזבון.

(ג) הבקשה תידון בפני בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אולם אם הוגשה הבקשה לרשם לענייני ירושה, והוא ראה כי נתקיים אחד מן התנאים הקבועים בסעיף 67א(א) לחוק או אם ראה שלא להיזקק לבקשה לפי סעיף 72 לחוק, יעביר את הבקשה לבית-המשפט כדי שידון בה; בית-המשפט רשאי שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

(ד) הועברה הבקשה לבית-המשפט, יראו את מגיש הבקשה כתובע ואת היורש כנתבע בתובענה.

(ה) החליט בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה לתקן או לבטל את הצו, ייתן צו מתוקן וישלח הודעה על כך לכל אחד מהצדדים; הודעה על תיקון הצו או ביטולו תישלח למרשם הארצי.

(א) תובענה למזונות מן העזבון, שינוים או ביטולם, לרבות בקשת ביניים לקביעת מזונות זמניים, תוגש בכתב לבית-המשפט.

(ב) בתובענה יצויין דבר זכותו של התובע למזונות מן העזבון ויפורשו בה, ככל האפשר, הפרטים המצוינים בסעיף 59 לחוק וכן פירוט הכנסות התובע בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה; לתובענה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא מתבססת ויצורפו כל המסמכים התומכים בתובענה.

הוגשה תביעה למזונות מן העזבון, תומצא התביעה לכל היורשים לפי צו הירושה או למנהל העזבון, אם מונה, בצירוף הזמנה לפי טופס 7, להגיש כתב הגנה בתוך חמישה עשר ימים; לכתב ההגנה יצורף דו"ח על נכסי העזבון והכנסותיו ערוך בתצהיר בצירוף כל המסמכים התומכים בו.

ראה בית-המשפט כי יש לדון בהרחבת העזבון לצורכי מזונות, כאמור בסעיף 63 לחוק, יוזמן לדיון מי שעלול להיפגע על-ידי ההחלטה והוא יצורף כנתבע.

(א) בקשה למינוי מנהל עזבון, לרבות מנהל עזבון זמני, תוגש בידי מעוניין, אם כל הצדדים הנוגעים לעניין הסכימו לבקשה, לרשם לענייני ירושה המוסמך; ואולם הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון לפי סעיף 81 לחוק, אינה טעונה הסכמת הנוגעים בדבר; באין הסכמה כאמור או אם הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לרשם לענייני ירושה והועברה לבית-המשפט, תוגש הבקשה בידי מעוניין בדבר לבית-המשפט.

(ב) הבקשה תוגש בשני עותקים, ערוכה לפי טופס 8; העובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר ויצורפו אליה כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה.

(ג) לא תקובל בקשה לניהול עזבון אלא-אם-כן שולם לאפוטרופוס הכללי סכום בשיעור שנקבע לעניין זה בתקנה 1 לתקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), התשל"ח-1978.

(א) המבקש יפרט בבקשתו את הטעמים שעל יסודם יש למנות מנהל עזבון ואת שמו ומענו של מנהל העזבון המוצע, אם הוצע.

(ב) היה ידוע למבקש כי המוריש קבע בצוואתו מבצע צוואה או מנהל עזבון, תצויין גם עובדה זו והבקשה לקיום הצוואה תלווה בבקשה למינויו כמנהל עזבון; התנגד המבקש למינוי יציין זאת בבקשה לקיום הצוואה ויפרט את נימוקיו להתנגדות.

על בקשה למינוי מנהל עזבון בבית-המשפט או אצל הרשם לענייני ירושה תחול תקנה 19, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

אדם העומד להתמנות מנהל עזבון יגיש הסכמתו למינוי או ימסרנה בעל-פה לבית-המשפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין.

החליט בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, לחייב את מנהל העזבון במתן ערובה, תינתן הערובה לפי טופס 9.

בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, רשאי להורות למבקש על הפקדת סכום כסף בבית-המשפט לכיסוי שכרו של מנהל העזבון והוצאותיו.

(א) ראה הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט כי יש צורך במינוי מנהל עזבון או מינוי מנהל עזבון זמני (להלן: "מנהל עזבון"), ימנה מנהל עזבון בצו ערוך לפי טופס 10; לא צויינה בצו תקופת המינוי, תהא תקופת מינויו של מנהל עזבון שנתיים ושל מנהל עזבון זמני שישה חודשים.

(ג) על-פי בקשת מנהל העזבון רשאי בית-המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופות האמורות בתקנת-משנה (א).

(ד) צמצם בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה את תפקידיו של מנהל העזבון או הרחיבם, או קבע פעולות הטעונות אישורו, יצויין הדבר בצו; היה המינוי למנהל עזבון זמני, ייקבעו בצו סמכויותיו ותפקידיו.

(ה) מזכירות בית-המשפט או מזכירות הרשם לענייני ירושה, תמציא לאפוטרופוס הכללי עותק מכל צו מינוי לפי תקנה זו וכן מכל צו להארכת תוקפו.

(ו) מינה בית-דין דתי מנהל עזבון, תמציא מזכירות בית-הדין העתק מצו המינוי לאפוטרופוס הכללי.

פרטה כאמור בסעיף 84 לחוק יגיש מנהל עזבון לאפוטרופוס הכללי ערוכה לפי טופס 11 ומאומתת בתצהיר; האפוטרופוס הכללי רשאי להורות על המצאת עותק מן הפרטה ליורשים או למי מהם.

(א) בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של מנהל עזבון, מכוח תפקידו, יצוין שהוא פועל כמנהל עזבונו של פלוני, ואם היה מנהל עזבון זמני תצויין עובדה זו.

(ב) משנודע למנהל העזבון שיש בעזבון מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם על-פי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי מנהל עזבון; הממונה על הרישום האמור ירשום הערה כנדרש משהוגש לו צו המינוי.

(ג) מנהל העזבון יפתח חשבון בבנק על שם העזבון ויפקיד בו כספים מכוח תפקידו, ככל האפשר בתכוף לאחר קבלתם, ולא יחזיק את כספי העזבון בחשבונו הפרטי.

(ד) מנהל העזבון יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה, חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.

40. בקשת הוראות מבית-המשפט (תיקונים: התשס"א, התשס"א (מס' 3))

(א) בקשה של מנהל עזבון למתן הוראות מבית-המשפט בדבר הנוגע למילוי תפקידו תוגש בכתב בצירוף תצהיר.

(א1) מינה הרשם לענייני ירושה מנהל עזבון, יצרף מנהל העזבון או מעוניין בדבר, לבקשתו הראשונה מבית-המשפט, גם את צו מינוי מנהל העזבון, ומזכירות בית-המשפט תפתח תיק עזבון שאליו יצורף הצו וכל בקשה שתוגש לבית-המשפט בקשר לעזבון.

(ב) בכל מקרה שבו כולל העזבון רכוש או זכויות של קטין, חסוי או נעדר תצויין עובדה זו בהבלטה במשפט הפתיחה שבבקשה.

(ג) לכל בקשה למתן הוראות בנוגע לנכסים יש לצרף את המסמכים המעידים על הזכויות הקיימות בהם או העתקים מאושרים מהם, אולם רשאי בית-המשפט לפטור מהגשת המסמכים האמורים אם הוא סבור כי אין צורך בהם לשם מתן ההוראות.

(ד) בבקשת מנהל עזבון לאישור פעולה כנדרש בסעיף 97 לחוק, או לאישור מכירה של נכס מנכסי העזבון או לחלוקתו למי מן היורשים, יהיו כל היורשים משיבים, אולם רשאי בית-המשפט, בנסיבות מיוחדות, לפטור מחובת המצאת הבקשה למשיב פלוני; צורפה הסכמתו של יורש לבקשה, אין צורך להמציאה לו ולהזמינו לדיון, אלא-אם-כן הורה על כך בית-המשפט.

(ה) בבקשה למתן הוראות שלא לפי תקנת-משנה (ד), רשאי בית-המשפט להורות על צירוף היורשים, כולם או מקצתם, כמשיבים לבקשה.

(ו) בית-המשפט רשאי, כאמור בסעיף 83 לחוק, ליתן הוראות למנהל עזבון אף בלא שהוגשה בקשה בדרך האמורה בתקנה זו.

(א) דינים וחשבונות של מנהל עזבון יוגשו לאפוטרופוס הכללי, לפי טופס 12, ויאומתו בתצהיר.

(ב) האפוטרופוס הכללי רשאי להורות על המצאת עותקים מן הדינים והחשבונות ליורשים או למי מהם.

מנהל עזבון האחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון ובית-המשפט לא פטרו מאחריותו זו, כולה או מקצתה, רשאי בית-המשפט להורות על עיקול נכסיו, למכרם ולהשתמש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע ממנהל העזבון או לכיסוי כל הפסד שגרם, ואת היתרה ישלם למנהל העזבון.

(א) נתמנה מנהל עזבון, יומצא לו עותק מכל בקשה שתוגש לפי תקנות אלה, ודינו כדין משיב.

(ב) לא נתמנה מנהל עזבון, יומצא עותק מכל בקשה, ככל האפשר, ליורשים ולצדדים הנוגעים בדבר, ודינם כדין משיבים; אולם רשאי בית-המשפט אם ראה את הדבר לנכון, לפטור מהמצאה למשיבים או לאחדים מהם.

פרק ז1: פסיקת שכר טרחה של מנהל עזבון ואישור על סיום תפקידו

45א. בקשה לפסיקת שכר טרחה ואישור על סיום תפקיד (תיקון התשס"א (מס' 3))

(א) סיים מנהל עזבון את תפקידיו בניהול עזבון, כאמור בסעיף 82 לחוק, יגיש בקשה לפסיקת שכר-טרחה ולקבלת אישור על סיום תפקידו כמנהל עזבון.

(ב) בבקשה יפרט מנהל העזבון, בין השאר, את שווי נכסי העזבון, לפי תקנה 45ז, את הפעולות שביצע בניהול העזבון, את גובה השכר שהוא מבקש ואת דרך חישובו.

(ג) בית-המשפט לא ידון בבקשה לפי תקנת-משנה (א) בטרם קיבל הודעה מהאפוטרופוס הכללי בדבר בדיקת הפרטה והדינים והחשבונות הסופיים, או בדבר החלטתו שלא לבדקם, אלא אם כן חלפו שבעים וחמישה ימים מיום שהוגשו הדינים והחשבונות הסופיים לאפוטרופוס הכללי.

(ד) הוראות תקנה 40(ד) יחולו גם על בקשה לפי פרק זה.

(א) בית-המשפט יקבע למנהל העזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העזבון, בסוג הנכסים שבעזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.

(ב) כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון, רשאי בית-המשפט להגדיל את שכרו ובלבר שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העזבון.

(ג) לשכר-הטרחה שיקבע בית-המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.

45ג. מה כולל שכר מנהל עזבון (תיקון התשס"א (מס' 3))

(א) שכר מנהל עזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.

(ב) שכר מנהל עזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון; מנהל עזבון רשאי לנכות מהעזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעזבון, כפי שיאשר בית-המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית-המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.

(ג) בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעזבון, אשר אינם כלולים בתקנות-משנה (א) ו- (ב).

(ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת-משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא אם כן אישר זאת בית-המשפט מראש.

(א) בית-המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העזבון בתום ניהול העזבון.

(ב) נמשך ניהול העזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית-המשפט לפסוק למנהל עזבון שכר חלקי, על חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העזבון, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

(א) השכר שיפסוק בית-המשפט בעד ניהול עזבון לא יושפע מכך שיש לעזבון כמה מנהלי עזבון.

(ב) היו לעזבון כמה מנהלי עזבון, יחולק השכר ביניהם על-פי הסכמתם או על-פי קביעת בית-המשפט.

45ו. מנהל עזבון במקום מנהל קודם (תיקון התשס"א (מס' 3))

מינה בית-המשפט מנהל עזבון, במקום מנהל עזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב).

(א) נכסי העזבון לצורך קביעת שווי העזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

(ב) לצורך קביעת שכר-טרחת מנהל העזבון ייקבע שוויים של נכסי העזבון כדלקמן:

(1) נכסים כספיים - השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן: "המדד") שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;

(2) נכסים אחרים - השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי העניין.

המועד להגשת ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה הוא חמישה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה; הערעור יוגש לבית-המשפט המוסמך.

הרשם לענייני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור או לתקופה קצרה ממנה, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או עד תום המועד להגשתו, הכל לפי התאריך המאוחר יותר; הוגשה הבקשה לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה הרשם אף בלי שניתנה הודעה מראש עליה.

פרק ט': הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום בבית-דין דתי

(א) על בקשה לצו ירושה או לצו קיום בבית-דין דתי, יחולו תקנות 10(א), 14, 16, 17, 19, 24, 25, 27, 28, 29 ו- 30 בשינויים המחוייבים לפי העניין. ואולם על-אף האמור בתקנה 14, תקובל בקשה לצו ירושה בבית-דין דתי גם אם לא מולא חלק ד' בטופס 1.

(ב) נוסף על האמור בתקנת-משנה (א), לא תקובל בבית-דין דתי בקשה אלא-אם-כן צורפו אליה:

(1) הסכמות כל הצדדים הנוגעים בדבר לשיפוט בית-הדין הדתי, בתצהיר;

(2) החלטת רשם לענייני ירושה או בית-משפט, לפי העניין, לפי סעיף 68(א) לחוק, בעניין הוכחת מותו של אדם או זמן מותו שלא על-ידי תעודת פטירה או הצהרת מוות;

(3) החלטת בית-משפט לפי סעיף 68(ב) לחוק, להתיר הוכחת צוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

(ג) קיבל בית-הדין בקשה לצו ירושה או צו קיום, ישלח הודעה על קבלתה למרשם הארצי בציון כל הפרטים הנדרשים לפי תקנה 4(ב). הממונה הארצי ישלח לבית-הדין הדתי את כל פרטי המרשם הארצי הנוגעים לאותו עזבון.

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לבית-דין דתי, ולאחר מכן נמסרה צוואה לרשם לענייני ירושה, ישלח הרשם הודעה בדואר רשום על דבר קיומה של הצוואה לזוכים על-פיה; בהודעה יצויין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה לבית-הדין שלו הוגשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה; העתק מההודעה ואישור על מסירתה יישלחו לבית-הדין הדתי.

(א) הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה או לצו קיום ואין בה הסכמה לסמכות השיפוט של בית-הדין - ימחק בית-הדין את הבקשה.

(ב) לא הוגשה התנגדות בתוך המועדים הקבועים בתקנה 17 או 49, לפי המאוחר מביניהם, רשאי בית-הדין ליתן את הצו המבוקש.

הוראות פרק ז' יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מנהל עזבון שמינה בית-דין דתי.

כל מסמך ששלח בית-משפט, בית-דין או רשם לענייני ירושה, בדואר רשום, לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, או לפי המען של צד לבקשה או לתובענה או של בא-כוחו, המצוי במסמך שהוגש לבית-המשפט, לבית-הדין או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין, יראו אותו כמסמך שהומצא לידי הנמען כדין ביום העשירי שלאחר משלוחו.

בבדיקת בקשה לצו ירושה או לצו קיום רשאי בית-המשפט, בית-הדין הדתי או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, לברר את העובדות המצויינות בתצהירים ורשאי הוא להזמין את המצהירים ולחקרם.

54. המצאה ליועץ המשפטי לממשלה (תיקון התשס"א (מס' 3))

(א) העתק מכל בקשה או תובענה לצו ירושה, לצו קיום, להוכחת צוואה, להוכחת מותו של אדם וזמן מותו, למינוי מנהל עזבון, למתן הוראות למנהל עזבון, לקביעת שכר-טרחה והוצאות של מנהל עזבון ואישור על סיום תפקידו, לרבות קביעת שכר ביניים וכן תיקון או ביטול של צו ירושה או צו קיום המוגשים לבית-משפט, לבית-דין דתי או לרשם לענייני ירושה, יומצא לבא-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, במשרד האפוטרופוס הכללי שבאזור פעולתו של הרשם לענייני ירושה המוסמך.

(ב) הודיע היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצא לו העתק הבקשה או התובענה שברצונו להתייצב או לטעון בעניין - יקבע בית-המשפט או בית-הדין מועד לדיון ויזמין את היועץ המשפטי לממשלה או את בא-כוחו לדיון.

(ג) ראה היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו כי מפאת צורך בחקירה או בבדיקה נוספת של הבקשה או התובענה תידרש תקופת זמן נוספת לשם קביעת עמדתו, יודיע על כך בכתב לבית-המשפט, לבית-הדין או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין, לפני עבור המועד האמור בתקנת-משנה (ב), ובית-המשפט, בית-הדין או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, רשאי להאריך את המועד הקבוע בתקנת-משנה (ב) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

היה מסמך המוגש לרשם לענייני ירושה או לבית-המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית-המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית.

נבצר מרשם לענייני ירושה לדון בבקשה שהוגשה לו, מחמת חוסר מעש מצד המבקשים, רשאי הוא ליתן הודעה למבקשים לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק הבקשה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של הרשם - תימחק הבקשה.

תחילתן של תקנות אלה ביום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998).

(א) תובענה בענייני ירושה שהוגשה לבית-משפט מחוזי לפי תחילתן של תקנות אלה, תידון בבית-המשפט שאליו הוגשה; תובענה נוספת בענייני ירושה, בעניין אותו עזבון, תוגש גם לאחר תחילתן של תקנות אלה, לבית-המשפט המחוזי שאליו הוגשה התובענה לראשונה; בתקנת-משנה זו, "תובענה" - למעט בקשה לצו ירושה או לצו קיום.

(ב) הוגשה תובענה בעניין עזבון מסויים לבית-משפט מחוזי, והוגשה לאחר מכן, לעניין אותו עזבון, תובענה לבית-משפט מחוזי אחר, יעביר בית-המשפט המחוזי האחר את התיק לבית-המשפט שאליו הוגשה הבקשה לראשונה.

(ג) על תובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות 15, 16, 17, 18, 19, 23, 24, 25, 26, 27, 53 ו- 54 ופרקים ו' ו- ז'.

(ד) על הדיון בתובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי אם אין בהן סתירה לתקנה זו.

* השימוש במידע המופיע בדף זה הינו באחריותו של המשתמש בלבד ואין במידע המופיע בדף זה ו/או בנאמר בו משום תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.