1. הגדרות (תיקונים: התשנ"ו, התשנ"ח, התשס"ט, התש"ע)
בחוק זה, "ענייני משפחה" - אחת מאלה:
(1) תובענה בענייני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;
(2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו:
"בן משפחתו":
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד) נכדו;
(ה) הורי הוריו;
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" - לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;
(3) תובענה למזונות או למדור;
(4) תובענה לאבהות או לאמהות;
(5) תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
(6) תובענה לפי חוקים אלה:
(א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;
(ב) חוק השמות, התשט"ו-1956;
(ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ;
(ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963;
(ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;
(ו) חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969;
(ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;
(ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
(ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991;
(י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;
(7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008;
(8) הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
2. כינון בית-המשפט לענייני משפחה (תיקון התשס"ז)
(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית-משפט שלום מסויים לשבת כבית-משפט לענייני משפחה, אשר ידון בענייני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית-המשפט לדון בכל העניינים או בחלקם.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית-משפט השלום, שידונו בבית-המשפט לענייני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לענייני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לענייני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו- (ג) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית-משפט שלום.
(ג) כשיר להתמנות לשופט בית-משפט לענייני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה.
(ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית-משפט לענייני משפחה לדון בעניינים הנדונים בבית-משפט השלום.
(ה) נשיא בית-המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית-משפט שלום, לרשם של בית-משפט לענייני משפחה, ודינו כדין רשם של בית-משפט שלום.
(ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו עניינים נוספים שבית-המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על-פי חוק זה.
3. סמכות בית-המשפט לענייני משפחה (תיקונים: התשס"ב, התשע"א)
(א) ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית-המשפט לענייני משפחה.
(ב) בית-המשפט לענייני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בענייני משפחה או להכרה בו.
(ב1) על-אף הוראות סעיף 25, בית-המשפט לענייני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בענייני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1947-1922, למעט ענייני נישואין וגירושין.
(ג) כל עניין שלגביו נתונה לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית-המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.
(ד) בעניין מענייני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על-ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לעניין סעיף זה:
"הגשת תובענה" - לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על-ידי אחר ולרבות הופעה בבית-המשפט;
"עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" - עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;
(2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;
(3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
(4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;
(5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;
(6) חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969;
(7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
(8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
4. הוראות נוספות בעניין סמכות (תיקון התשנ"ז)
(א) בשבתו כבית-משפט לענייני משפחה יהיו נתונות לבית-המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית-משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.
(ב) (בוטל).
(ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית-משפט שלום שאינו בית-משפט לענייני משפחה.
(ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, בתובענה בענייני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של רשם הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק-דין בענייני משפחה יידון לפני בית-המשפט לענייני משפחה, בפני שופט אחד; לעניין סעיף זה, "פסק-דין" - כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
5. יחידת סיוע בבית-המשפט לענייני משפחה (תיקונים: התשס"א, התשע"א (מס' 2))
(א) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית-המשפט לענייני משפחה, אשר תיתן לבעלי הדין, בעצמה או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בענייני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית-המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה.
(ב) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם.
(ג) בית-המשפט לענייני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות-דעת בכתב, בעניין הנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי; סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית-המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף-קטן זה, "עובד סוציאלי" - עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או לעניין חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפשי ונעדרים), התשט"ו-1955.
(ד) מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית-המשפט לענייני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף-קטן (ג).
(ה) בית-המשפט לענייני משפחה או רשם של בית-המשפט לענייני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בענייני משפחה שהוגשה לבית-המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לעניין זה, "בן משפחתו" - כהגדרתו בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה "ענייני משפחה".
(ו) אין בהפניה ליחידת הסיוע, במתן שירותים על ידה לפי סעיף 5, בגיבוש הסכם בסיועה, וכן בהסכמת בעלי הדין לכל אלה, כדי להקנות לבית-המשפט סמכות לדון בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע; אין באמור בסעיף-קטן זה כדי לגרוע מהוראות הדין בעניין הקניית סמכות באמצעות בקשה ליישוב סכסוך.
5א. איסור פרסום, חיסיון ואי–קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע (תיקון התשע"א (מס' 2))
(א) דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית-משפט הדן בדלתיים סגורות.
(ב) טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הסיוע, מהלך הדיון בה או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על-ידי בית-המשפט.
(ג) אין אדם חייב למסור ובית-משפט, בית-דין, או כל רשות או אדם המוסמכים על-פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא-אם-כן מתקיים אחד מאלה:
(1) הדברים או המידע נאמרו או נמסרו ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות-דעת, לבקשת בית-המשפט, ובית-המשפט הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור;
(2) כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי סעיף 5(ה) ויתרו בכתב על החיסיון.
(ד) על-אף הוראות סעיף-קטן (ג)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על-ידי אותו עובד, לפני בית-משפט, לפני בית-דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על-פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף-קטן (ג)(2).
(ה) הוראות סעיפים-קטנים (ג) ו- (ד) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להתבצע עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או שמהם עולה חשש כי התקיימה העילה למתן צו הגנה לפי סעיף 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
(ו) דברים שהיה אפשר להציגם לפני בית-משפט, לפני בית-דין או לפני כל רשות אדם המוסמכים על-פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע.
(ז) על-אף הוראות סעיפים-קטנים (ג) ו- (ד), בהליך פלילי יחולו הוראות פרק ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.
6. איחוד תיקים
(א) הוגשו תובענות בענייני משפחה לכמה בתי-משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית-המשפט לענייני משפחה שיקבע נשיא בית-משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.
(ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי-משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית-המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו.
(ג) נשיא בית-משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בענייני משפחה יידונו בבית-משפט לענייני משפחה, שיקבע.
(ד) תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על-ידי בעלי הדין לאותו בית-משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא-אם-כן הורה נשיא בית-משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת.
(ה) הוגשה תובענה לבית-משפט לענייני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית-משפט אחר, לגבי עניין שנדון בתובענה בבית-המשפט לענייני משפחה, רשאי בית-המשפט לענייני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית-המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה.
(ו) בית-משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא.
(ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית-משפט לענייני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית-משפט לנוער על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית-המשפט לענייני משפחה.
(ח) נשיא בית-משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית-משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית-המשפט לענייני משפחה, תועבר לדיון לבית-המשפט לענייני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית-משפט לענייני משפחה.
(ט) הועבר העניין כאמור בסעיפים-קטנים (ז) ו- (ח), רשאי בית-המשפט לענייני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית-המשפט לנוער הגיע אליו.
7. הליכי ביצוע
הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בעניינו של קטין, למעט בענייני רכושו, יבוצעו על-פי החלטת בית-המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית-המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית-המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.
8. סדרי דין וראיות
(א) בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית-המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ב) בית-המשפט לענייני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית-המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין.
(ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית-המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית-המשפט.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית-משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
9. ערעור
לבית-משפט הדן בערעור על פסק-דין או על החלטה של בית-משפט לענייני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית-המשפט לענייני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.
10. תיקון חוק בתי-המשפט
בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984:
(1) בסעיף 37, בסעיף-קטן (ב), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) ערעורים על פסקי-דין של בית-משפט לענייני משפחה, למעט ערעורים על פסק-דין שכולו או חלקו בענייני ירושה, אבהות או אמהות, אימוץ, זכויות משמורת או החזרתו של קטין חטוף";
(2) בסעיף 40, בפסקה (1), בסופה יבוא: "ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית-משפט לענייני משפחה, רשאי בית-המשפט להעביר את התביעות לבית-משפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה";
(3) בסעיף 51:
(א) בסעיף-קטן (א) -
(1) פסקה (3א) - תימחק;
(2) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, וזאת על-אף האמור בפסקאות (2) ו- (3)";
(ב) אחרי סעיף-קטן (ב) יבוא:
"(ג) בעניינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף-קטן (א) ידון בית-משפט שהוסמך כאמור בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995";
(4) בסעיף 68:
(א) פסקה (6) - תימחק;
(ב) אחרי סעיף-קטן (ד) יבוא:
"(ה) על-אף הוראות סעיף 68(א), ענייני משפחה, כמשמעותם בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 - יידונו בדלתיים סגורות, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי";
(5) סעיפים 92 ו- 93 - בטלים.
11. תיקון דברי המלך במועצה על ארץ-ישראל
בסימן 64(I) לדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, בכל מקום, במקום "בתי המשפט המחוזיים" יבוא "בתי המשפט האזרחיים".
12. תיקון חוק גיל הנישואין
בסעיף 5 לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950, במקום "בית-משפט מחוזי" יבוא "בית-משפט לענייני משפחה".
13. תיקון חוק שירותי הסעד
בסעיף 1 לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, בהגדרת "בית-משפט", לפני "לרבות בית דין" יבוא "בית-המשפט לענייני משפחה".
14. תיקון חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)
בסעיף 18 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959" במקום "בית-המשפט המחוזי" יבוא "בית-המשפט לענייני המשפחה".
15. תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962:
(1) סעיפים 73 ו- 75 - בטלים;
(2) בסעיף 78, במקום "בית-המשפט המחוזי" יבוא "בית-המשפט לענייני משפחה".
16. תיקון חוק קביעת גיל
בסעיף 1 לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, במקום "בית-משפט השלום" יבוא "בית-המשפט לענייני משפחה".
17. תיקון חוק הירושה
בחוק הירושה, התשכ"ה-1965:
(1) בסעיפים 21, 22(ה), 23 ו- 75, המילה "מחוזי" - תימחק;
(2) בסעיף 22, בסעיף-קטן (א), המילים "מחוזי או של בית-משפט שלום" - יימחקו;
(3) בסעיף 60, סעיף-קטן (ג) - בטל;
(4) בסעיף 151:
(א) בסעיף-קטן (א), בכל מקום, במקום "המחוזי" יבוא "השלום";
(ב) אחרי סעיף-קטן (ב) יבוא:
"(ג) על-אף הוראות סעיפים-קטנים (א) ו- (ב), בית-משפט לענייני משפחה ידון בתובענות בענייני ירושה כפי שנקבע בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995";
(5) סעיף 152 - בטל.
18. תיקון חוק מרשם האוכלוסין
בסעיף 19ה לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, במקום "בית-המשפט המחוזי" יבוא "בית-המשפט לענייני משפחה".
19. תיקון חוק ההוצאה לפועל
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967:
(1) בסעיף 62(א), אחרי "בקשר לקטין" יבוא "ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל".
(2) אחרי סעיף-קטן 80(ב) יבוא:
"(ב1) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), ערעור בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה, לרבות ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58 יידון בזכות לפני בית-המשפט לענייני משפחה בפני שופט אחד, אולם ערעור כאמור על החלטה של שופט בית-משפט שלום, מכוח סמכותו על-פי סעיף 3, יידון בזכות בפני בית-משפט מחוזי בפני שופט אחד; על החלטה בערעור יחולו הוראות סעיף 96(ג) ו- (ד) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984".
20. תיקון חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים)
בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969:
(1) בסעיף 1(א), בסופו יבוא "או שופט אחר של בית-המשפט העליון שקבע הנשיא";
(2) בכל מקום, במקום "בית-משפט מחוזי" יבוא "בית-משפט לענייני משפחה";
(3) בסעיף 8, הסיפה "או מסעיף 18 לחוק בתי-המשפט, התשי"ז-1957" - תימחק.
21. תיקון חוק יחסי ממון בין בני זוג
בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, במקום "בית-המשפט המחוזי" יבוא "בית-המשפט לענייני משפחה".
22. תיקון חוק אימוץ ילדים
בסעיף 26 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, בסעיף-קטן (א), במקום "בית-משפט מחוזי" יבוא "בית-משפט לענייני משפחה".
23. תיקון חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)
בסעיף 6 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, במקום "בית-המשפט המחוזי" יבוא "בית-המשפט לענייני משפחה".
24. תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה
בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991:
(1) בסעיף 1, בהגדרת "בית-משפט", המילים "או בית-משפט מחוזי" - יימחקו;
(2) האמור בסעיף 8 יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) הוראות סעיף 8 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, יחול על בית-משפט השלום הדן בתובענה על-פי חוק זה".
25. שמירת סמכויות (תיקון התשנ"ח)
(א) חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי-הדין הדתיים ובית-הדין לעבודה.
(ב) בעניין הנתון לסמכותו המקבילה של בית-דין דתי, יהיה בית-המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון כל עוד אין בית-הדין הדתי דן בו.
26. ביצוע ותקנות
(א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות, את סדרי הדין והנוהג לפני בית-המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה הוראות בדבר סמכויות בית-המשפט לצוות בעניינים הבאים:
(1) הזמנת עד מטעם בית-המשפט;
(2) מינוי מומחה או יועץ מטעם בית-המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
(3) מינוי כונס נכסים על-ידי בית-המשפט, דרכי פעולתו ושכרו;
(4) העברת עניין להליך של פישור כמשמעותו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, לרבות סדרים וכללים בהליך הפישור וניהולו;
(5) אגרות.
(ב) בכל עניין מן העניינים המפורטים בסעיף-קטן (א) בפסקאות (1) עד (4) מוסמך בית-המשפט ליתן כל צו וכל סעד אחר שיראה לנכון לתיתם בנסיבות העניין.
(ג) תקנות לפי סעיף-קטן (א)(5) טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
27. הוראות מעבר (תיקונים: התשנ"ז, התשנ"ח)
(א) הקמת בתי-משפט לענייני משפחה, שידונו בכלל ענייני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי-משפט לענייני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית-משפט לענייני משפחה מסויים במועד מוקדם יותר; לעניין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה.
(ב) הוקם בית-משפט לענייני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו.
(ג) תובענות או סוגי תובענות בענייני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית-משפט מחוזי או בבית-משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית-משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית-משפט לענייני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי-המשפט הנוגעים בדבר; בית-המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית-המשפט הקודם.
(ד) על-אף הוראות סעיף-קטן (ג), רשאי נשיא בית-המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית-משפט.
(ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית-משפט לענייני משפחה יידונו ענייני המשפחה וערעורים על החלטות רשם ההוצאה לפועל, בעניין ביצוע פסק-דין בענייני משפחה, בבית-המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה.