מאת: עו"ד שלומי נרקיס
סעיף 4 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:
"4. כשרות לרשת: תאגידים
תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית-המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת."
חוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפרשנות") קובע כי "תאגיד" הוא "גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות".
הוראת סעיף 4 לחוק הירושה קובעת שני מקרים בהם תאגיד יהא כשר לרשת:
האחד, אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים.
השני, אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה. חשוב לציין, כי בית-המשפט רשאי להאריך התקופה כאמור בשנה נוספת.
ב- ת"ע (משפחה ת"א) 102950/08 {עזבון המנוחה ג.ק. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2009(2), 154, 157 (2009)} קבע בית-המשפט:
"27. אני מקבלת גם את עמדתו של משיב מס' 2, ולפיה נאמנות יכולה להיחשב כיורש (להבדיל מן הנאמן עצמו) משיב מס' 2 היפנה אותו ל- ע"א 9/74 אימזל ואח' נ' קוגלמס, פ"ד כט(1), 658 (1974) שבו אמנם עסקינן בעניין אחר, (הקמה בצוואה של קרן המזכה יותר משני יורשים בעתיד "לנצח נדחים") מכל מקום פסק-הדין מזכיר את הוראות סעיף 4 לחוק הירושה הקובע לאמור: "תאגיד כשר לרשת, אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום צוואה".
אין ספק שבעניינו טרם ניתן צו קיום צוואה כך שאין לומר כי אין כשרות לקרן נאמנות "לזכות" כיורשת. ראה בעניין זה גם האמור בסעיף 650 לספרו של ש' כרם נאמנות (מהדורה 4): 'נראה איפוא שמלכתחילה התכוון המחוקק בסעיף 4 לחוק הירושה לאפשר להכיר כזוכה על-פי הצוואה, גם בתאגיד שנוצר לאחר פטירת המצווה בסברו שתאגיד זה שלמוריש לא יכלו להיות כל קשרים איתו וממילא לא יכולה להיות למצווה כל כוונה לזכותו בעמל חייו ולייצר מכשיר למימוש רצון המצווה היינו, אין התאגיד בגדר יורש במובן הרגיל, אלא שהוא יורש לצורך מילוי משימה ולמעשה בכך הכיר חוק הירושה - אם כי בצורה חלקית היורש פונקציונאלי היינו במי שיורש רק לצורך מילוי תפקידו'."