רוצה שנתקשר? הקלק כאן

מדיניות הענישה הראויה בעבירות של אלימות בתוך המשפחה

פורסם : 13.04.2014

הדפסת המאמר

שלח לחבר

מדיניות הענישה הראויה בעבירות של אלימות בתוך המשפחה

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות.

 

הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי.

 

יתר-על-כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על-פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג.

 

באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון.

 

מדיניות הענישה הראויה בעבירות אלו מתחשבת בצורך במאבק בתופעה של אלימות במשפחה לשם הוקעת מעשים אלו, ובתי-המשפט קבעו לא אחת כי הענישה על גילויי אלימות בתוך המשפחה מחייבת ענישה מחמירה.

 

תופעה זו של אלימות בתוך המשפחה היתה לנגע שפשט בחברה, ויש לעוקרו על-ידי עונשים הולמים, למען ישמע ויראה הנאשם ולמען ישמעו ויראו עבריינים בכוח אחרים. בכגון דא יש להחמיר בדינו של הנאשם, הן מתוך הבעת שאט נפש והוקעת מעשיו והן מתוך מגמה של הרתעה. אכן, תגמול כנקמה אינו מידה בין מידות הענישה; אך כאשר מדובר בענישה על מעשה פשע חמור, יש שמצוי גם מצוי בדרכי הענישה ובמטרותיה, בין היתר, שיקול התגמול בתור הבעת סלידה ושאט נפש ממעשה העבירה, אשר מעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של חברה אנושית וחומרת הענישה היא ביטוי להוקעת המעשה ולסלידה הימנו.

 

כאשר עסקינן בכתב אישום על פיו מואשם הנאשם בעבירת איומים, עבירות של תקיפת בת זוג, היזק במזיד ועבירה של ניסיון תקיפת בת זוג הרי שמתחם הענישה הכולל הראוי לאירועים אלה, הוא הטלת מאסר בפועל לתקופה שבין 6 ל- 12 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי כספי.

 

יחד-עם-זאת, שומה על בית-המשפט לבחון האם מתקיימים שיקולי שיקום, המצדיקים אי-מיצוי הדין עם הנאשם, תוך חריגה ממתחם הענישה ההולם, אי-שליחת הנאשם למאסר בפועל והטלת מאסר בדרך של עבודות שירות שלא לתקופה המקסימלית.