מה הדין באשר לפסק-דין המעניק תוקף להסכמה שגובשה בין בעלי הדין?

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

הלכה היא כי פסק-דין המעניק תוקף להסכמה שגובשה בין בעלי דין, ממזג בתוכו תכונות של הסכם ושל פסק-דין.

תכונתו המרכזית של הסכם פשרה הינה סופיות ולא בנקל ייעתר בית-המשפט לבקשה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין. על מבקש הביטול להצביע על טעמים משכנעים וכבדי משקל להצדקת ביטולו.

כיוון שכך, הובהר בפסיקה כי על המבקש לבטל הסכם אשר קיבל תוקף של פסק-דין לעמוד בנטל ראיה גבוה במיוחד של טעמים כבדי משקל, אשר יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל.

יחד-עם-זאת, ייתכן ובנסיבות מסויימות יעלה בידי צד להסכם להרים הנטל הכבד הרובץ על שכמו ולהוכיח במעמד האישור נתן הוא הסכמתו אך כתוצאה מניצול חולשה גופנית או נפשית שנעלמה מעיני בית-המשפט, כמו גם בשל פגמים אחרים בכריתתו.

ברי כי הנטל הכבד להוכיח את התקיימות העילות החוזיות לביטול ההסכם מול על הטוען להתקיימותן.

השיקולים העומדים בבסיסו של נטל הראייה הכבד המוטל לשכמו של המבקש, נעוצים בתכונות הסופיות והיציבות של הסכמי פשרה והציפייה הלגיטימית של הצדדים לסמוך על הפשרה כתקפה תוך קניית סיכונים, כשיש לאפשר פגיעה בסופיותן של פשרות בשל התגלותן של עובדות בשלב מאוחר יותר, רק במצב שבו קיימים טעמים כבדי משקל במיוחד.

פגיעה בסופיותן של פשרות בשל התגלותן של עובדות בשלב מאוחר יותר תתאפשר, רק במצב שבו קיימים טעמים כבדי משקל במיוחד.

יובהר כי השיקולים האמורים לעיל הינם נגזרת טבעית של אחת מאבני היסוד בדיני החוזים היא הוודאות המשפט והביטחון המשפטי של המתקשרים בחוזה.

הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק-דין {או כאשר ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה}, אינו כפוף לאותם כללים שחלים על הסכם רגיל. במקרה כגון דא מתכוונים הצדדים להביא את הסכסוך ביניהם או את חלקו לידי גמר.

כאשר עותרים הצדדים לבית-המשפט ליתן תוקף של פסק-דין להסכם, למעשה נותנים הם ביטוי לרצונם לגושפנקא של פסק-דין, כאילו נתקיים הליך משפטי ובסופו של דבר הגיע בית-המשפט לאותה מסקנה ותוצאות המשתקפות בהסכם.

הסכמה שהגיעו אליה הצדדים מהווה דה פקטו ויתור על המשך ההתדיינות בסוגיה המוסכמת.

אם כן, רואים אנו כי מגמת בתי-המשפט היא שלא לאפשר חזרה מהסכמה דיונית, אלא במקרים נדירים ביותר. בית-המשפט אף הרחיק לכת וייחס לשתיקתו של צד, או להימנעותו מלהתייחס להסכמה דיונית מוצעת - כאל הסכמה להסדר הדיוני המוצע, ולא איפשר לו לטעון טענות כנגד הסכמה זו בשלב מאוחר יותר {ראה למשל ע"א 110/86 אברהם גברעם נ' יורשיו ועזבון המנוח מנג'ם, פ"ד מב(2), 193}.

כאשר הצדדים באמצעות באי-כוחם הגיעו להסכמה דיונית אשר קיבלה ביטוי מלא בפרוטוכול בית-המשפט ואף קיבלה תוקף של החלטה; כאשר ההסכמה כאמור לא ניתנה על קרקע בתולית; כאשר להסכמה כאמור קדמו דין ודברים בין באי-כוח הצדדים לרבות יציאה מאולם בית-המשפט להתייעצות וחזרה בהקראת ההסכמה לפרוטוכול על-ידי באי-כוח הצדדים ובגמירות דעת - בית-המשפט יסרב להיעתר לבקשה לביטולה של ההסכמה {ראה למשל תמ"ש 23866-06-11 ר' ס' ואח' נ' ז' ג' ואח', טרם פורסם (22.1.14)}.