מחיקתה של בקשה למזונות זמניים על-הסף - אימתי?

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

הגשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים, במידותיה ובהיקפה והמחזיקה 238 עמודים, שמתוכן 18 עמודי טיעון, תצהיר אחד, 219 עמודי נספח וכאשר חמשת העמודים הראשונים לבקשה הינם תחת הכותרת "אקדמת מילין" - ללא מספור וללא סיעוף, אלא בכתביה חופשית {ראה למשל תמ"ש 15279-12-13 פלונית ואח' נ' פלוני, טרם פורסם (02.01.2014) כפי שיובא להלן בהרחבה} סותרת מיניה וביה את מהותה של הבקשה עצמה ועומדת בניגוד גמור לאופיו של ההליך, שהרי עמידה על בירור הבקשה בהיקפה הנוכחי כמוה כויתור על מתן סעד זמני בדמות פסיקת מזונות זמניים.

בעל דין המודע להלכות אשר יצאו מבית המשפט באשר להגשת כתבי בי-דין בהיקפים נרחבים [ואף אישר לחייב את מגיש כתבי בי-דין הנ"ל בהוצאות לא מבוטלות לטובת אוצר המדינה} ויחד עם זאת מגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים בהיקף כה חריג, אין לראותו, אלא כמי שמבקש סעד במסגרת הליך בלתי-מתאים.

לביסוס הרציונאל הנ"ל, יש לפנות ללשון תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר תוקנה בשנת 2012, ולפיה על המשיב להגיש תשובתו, לרבות אסמכתאות, בעניין הבקשה לפסיקת מזונות זמניים תוך 10 ימים מיום שהבקשה הומצאה לו.

עינינו רואות כי מתקין התקנות נתן דעתו לדחיפות מתן הסעד ולא לחינם הורה כי התגובה לבקשה למזונות זמניים וגש בתוך 10 ימים ממועד הגשתה, שלא כמועד הקבוע לתגובות על בקשות ביניים "רגילות" {השווה לתקנה 258ו(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי}.

ככלל, מנהג עשו להם בעלי דין רבים והוא לפתוח את כתבי טענותיהם בפרק "אקדמות מילין". כמובן, שבית המשפט לא ימנע מכל בעל דין להעלות כל טענה שבאמתחתו, אולם אין להסכים עם העלאת טענות בצורה חופשית, ללא מספור של סעיפי כתב בי-הדין ומבלי שהצד שכנגד יוכל להתגונן מפני הטענות בצורה נאותה ומבלי יכולת להבחין ולאבחן בין טענה וטענה.

מיותר מלציין כי צורת טיעון זו פוגעת הן ביכולתו של הצד שכנגד להתייחס עניינית לטענות הנטענות ואף פוגעות ביכולתו של בית-המשפט לאבחן את הכחשותיו או הודאותיו של הצד שכנגד ביחס לכל טענה ובכל סעיף ספציפי.

לאור האמור לעיל, בית-המשפט בפרשת פלונית ואח' נ' פלוני שלעיל, מחק על-הסף בקשה למזונות זמניים כאשר לפנים משורת הדין לא חייב את המבקשים שם בהוצאות לטובת אוצר המדינה.