פסיקת מזונות אישה

מאת: עו"ד שלומי נרקיס

על-פי הדין העברי חייב בעל במזונות אשתו. יחד עם זאת חובת המזונות של בעל לאשתו מותנית בכך שהיא עמו, כלומר, חיה עמו תחת קורת גג אחת וממלאה חובותיה כלפיו. מדובר איפוא בחיובים הדדיים.

אישה החיה בנפרד מבעלה אינה יכולה על-פי דיני ישראל לתבוע מזונות מבעלה אלא אם כן, היא מראה או מסבירה לבית המשפט שלא היתה כל אשמה מצידה. המשקל הסגולי של כמות ההוכחה, במקרה זה, הינו קל מאוד ויש האומרים כי עסקינן במשקל נוצה.

יוער כי גם במצב של פירוד שבו המניעה לחיים משותפים "אינה ממנה", כלומר, הסיבה לפירוד אינה נעוצה בהתנהגות האישה, לא מוקנית לאישה זכות מזונות לעולמי עד.

כללו של המשפט העברי הוא, שאם חלפה הסיבה לעזיבת האישה, מחובתה לחזור לבית בעלה ושאם לא כן, תפסיד את מזונותיה, ובלבד שנתמלאו שני תנאים אלה: האחד, הבעל הביע את רצונו לקבלה בחזרה לביתו ולחדש את הנישואין המשותפים אך היא עמדה בסירובה לעשות כן. השני, לא קיימת מניעה לשוב לבית בעלה, אשר זה האחרון אשם בה.

האמור לעיל מתייחס למצבים בהם האישה היא שעזבה את הבית אלא שיש להחילן בהתאמה גם על מקרים בהם הבעל הוא שעזב את הבית.

לעניין האחרון, נציין כי יש לצפות מכל בן זוג שכאשר בן זוגו התנהג שלא כראוי כלפיו ומבקש להתפייס יהיה נח לרצות ולהחזיר שלום בית על כנו ואם לא יעשה כן, הרי במקרה שמדובר באישה, היא תפסיד זכות למזונות אם תסכים להתפייס ובמקרה שעסקינן בבעל, לא ייפטר מחובתו למזונות אם יסרב להתפייס.

זאת ועוד. ייתכן מקרה של פרידה ממושכת כאשר ברור לבני הזוג עצמם ואף לבית המשפט כי דרכם המשותפת הגיעה לכדי סיום, בו לא יהיה מקום לחייב בעל במזונות אשתו שכן ברור כי מנגד לא תקיים האישה את חיוביה כלפי בעלה.

בנסיבות מסויימות הכוללות, בין היתר, פירוד ממושך והבנה ברורה וגלויה של שני בני הזוג כי לא ימשיכו לגור יחידו שכן נישואיהם הגיעו לקיצם, חיוב בעל במזונות אשתו יכול ויעמוד בניגוד לבסיס החיוב על-פי הדין העברי שמהותו חיוב הדדי - חיובי הבעל כלפי אשתו ומנגד חיובי האישה כלפי בעלה.

כאשר שני בני הזוג החליטו להתגרש זה מזו וחיים בפירוד זמן ממושך, הרי שמדובר בנישואין "על הנייר" בלבד, וחיוב הבעל במזונות האישה, בנסיבות המסויימות של המקרה, לא רק שיכול ויחטא לבסיס החיובים ההדדיים שבין בני הזוג, אלא שהוא גם עלול להנציח את הסכסוך, ולעיתים אף עלול לשמש קלף מיקוח בידי האישה עת דנים בני הזוג בהסדרים הרכושיים.

כך למשל, במקרה שהצדדים פרודים במשך תקופה ארוכה ובפועל מנהלים משקי בית נפרדים ואף עולה כי הצדדים החליטו להתגרש זה מזו וכל שנותר במחלוקת בעניינם הינו ענייני הרכוש, חיוב הבעל במזונות האישה לא רק שאינו עולה בקנה אחד עם הדין האישי אלא גם עלול להביא להנצחת הסכסוך בין הצדדים.