ציטטו אותנו בפסקי דין

כב' הרשמת הבכירה צבייה גרדשטיין פפקין ב- תא"מ (רמלה) 50400-07-11 מרים אסולין נ' נטליה ארכיפוב ואח' (2012):

 

"מה השפעה יש למעשהו של שמעון אשר רשם את זמן הפרעון "25 באפריל 1963" בשטר, לאחר שהמסמך כבר הוצא מרשות עושה השטר והוא בידו? ברי, כי לא הרי שטר החל עם דרישה, כהרי שטר החל בתאריך פלוני הנקוב בו. שטר החל עם דרישה יכול שיתיישן כעבור 7 שנים אחרי תאריך הוצאתו, שכן האוחז יכול היה לדרוש את פרעונו מיד עם הוצאתו, אך שטר הנושא זמן פרעון מסויים, אינו מתיישן אלא כעבור שבע שנים מאותו זמן."

 

גם הפסיקה אותה הגישה לי ב"כ הנתבעים במועד הדיון, ככל שמתייחסת למועד הפרעון ולהתיישנות נכתב בה:

 

"המועד להתחלת מירוץ ההתיישנות בשטר שניתן לביטחון, אינו מועד הוצאתו, אלא המועד בו, על פיה הסכם בין הצדדים, היה רשאי הנושה לדרוש את פרעון השטר"

 

(ראה בספרם של ש' נרקיס וא' מרקוס פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי הלכה למעשה, בעמ' 271)."

 

כב' השופטת חנית פינצ'וק-אלט ב- ת"א (ת"א) 39222-09-12 איגוד ליסינג בע"מ נ' א. חזן (19.08.13):

 

"12. מבחן "זהות העילה" לעניין טענת מעשה בית דין הוא מבחן רחב. על כך נכתב בספרה של עו"ד איריס מרקוס "מעשה בית דין – השתק עילה והשתק פלוגתא הלכה למעשה", אוצר המשפט, התשע"א - 2011, עמ' 15 - 17:

 

" 'מבחן זהות העילה' לענין טענת מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית דין יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת... יוצא איפוא, שגבולותיה של העילה , בעניין הכלל בו עסקינן, הינם רחבים ומעשה בית דין, כפי שנקבע, יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה"."

 

דו"ח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל, חשוון התשע"ג (אוקטובר 2012):

 

"חובת המזונות מצטמצמת כאמור ל"צרכיו ההכרחיים" של הילד, דהיינו מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות בית והוצאות רפואיות (לרבות הוצאות רפואיות מיוחדות הנובעות ממצבו של הילד; ראו שלומי נרקיס, דיני משפחה בעין המשפט, 254, תוספת רביעית, 2010)".

 

כב' השופט צבי דותן ב- ת"א 21241-06-09 משאות הגולן נ' צבי קרבס ואח' (29.1.10):

 

"... וכן עו"ד א' מרקוס, "דיני הרמת מסך בראי חוק החברות, דין ומהות", הוצאת אוצר המשפט, התשס"ט-2009, הקובעת, בעמ' 24, כי "לכל בית משפט הדן בסכסוך בין חברה לבין צדדים אחרים קיימת הסמכות לדון בסוגיית הרמת מסך").

 

בית הדין הרבני חיפה בתיק מס' 895952-2 (רבני) פלוני נ' פלונית, תק-רב 2013(1), 298 (2013):

 

"משמורת והסדרי ראייה; "נושא החזקתם של ילדים הוא נושא הכרוך לפי עצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין... החזקת ילדים נחשבים ל"עניין הכרוך בתביעת הגירושין" לפי ס' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים והם בשיפוט ייחודי של בתי הדין הרבניים... הפסיקה חזרה וקבעה, בבחינת הלכה מושרשת, כי החזקת ילדים כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעת הגירושין. לכן, למעט בחינת כנות תביעת הגירושין עצמה, איננו נדרשים למבחן הכריכה המשולש הנוהג בנושא מזונות או רכוש" (מירוץ הסמכויות בין ביהמ"ש למשפחה לבין ביה"ד הרבני, איריס מרקוס, עו"ד, אוצר המשפט)."

 

כב' השופטת רננה גלפז מוקדי ב- תא"מ (חיפה) 3105-12-09 אלי בן ציון נ' טיארג'י יבוא ושיווק בע"מ (4.1.11):
 
"הזכות לפיצויים, מותנית, כמובן, בהוכחת נזק שנגרם לתובע כתוצאה מן ההפרה (א' מרקוס, תרופות בדיני חוזים הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט", עמ' 90-81). התובע, במקרה הנדון, בחר לעתור לביטול ההסכם ולא לאכיפתו."
 
כב' השופט יאיר דלוגין ב- ת"ט (תל-אביב-יפו) 216063-09 יוסף שעאר נ' עיריית רמת גן (11.4.10):
 
"...וכן עו"ד א' מרקוס, 'דיני הרמת מסך בראי חוק החברות, דין ומהות', הוצאת אוצר המשפט... הקובעת, בעמוד 24, כי 'לכל בית משפט הדן בסכסוך בין חברה לבין צדדים אחרים קיימת הסמכות לדון בסוגיית הרמת מסך".
 
כב' השופט א' אינפלד ב- עמ"ק (אשקלון) 1606/07 עיריית אשקלון נ' מסיעי כרמית בע"מ (29.7.09):
 
"אכן, אין לבטל את סיכוייה של הנאשמת להוכיח את טענותיה במשפט, אך טענותיה עדיין טעונות הוכחה של ממש, ואין במסמכים כדי להוכיחן אפריורי. לפיכך, אין מקום לבטל את האישומים בטרם תחילת המשפט (ראו סוגיות בדיני תעבורה - דין וסדרי דין, מאת בן יששכר-שורץ ונרקיס, תשס"ט-2009, עמוד 459 והלאה)".
 
תת"ע (קרית גת) 41953-09 מדינת ישראל-המטה הארצי נ' קרן יונה לבקוביץ אדמון (27.4.10):
 
"והגם, שאין פסק דין דומה של בית המשפט העליון, לעניין מכשיר המולטונובה, סבור בית משפט זה, כי מכשיר המולטונובה הינו מכשיר מדידה אמין, בהסתמך על הניסיון, שנצבר במהלך השנים בבתי משפט לתעבורה והידיעה השיפוטית... עליו רשאי הוא להסתמך (עיינו... וכן 'סוגיות בדיני תעבורה-דין וסדרי דין' (2009), כרך א', פרק ח', עמודים 449-447)".  
 
ת"א (אשדוד) 667/07 קרני לונה ואח' נ' ניזרי יעקב (2007): 
 
"8.2 הנתבע מפנה לספרו של שלומי נרקיס: 'סילוק יד במקרקעין בעין המשפט', עמ' 571... שתיקת התובע מלמדת על הסכמתו לחזקה זו, ומנגד מכוח עקרון ההסתמכות - הסתמכותו של הנתבע על מצב דברים זה - קמה מניעה לתובע מלסיים את הרשות שהוענקה כאמור, ללא כל תנאי'".