האם ניתן לוותר על דרישת הכתב הקבועה בסעיף 6(א) לחוק הירושה בנסיבות מסויימות?

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק הירושה, הודעת ההסתלקות חייבת להיות בכתב. ואולם, מה הדין כאשר קיימת הצהרה/עדות בעל-פה כי פלוני הסתלק מעזבון המנוח? עיון בפסיקת בתי-המשפט מעלה כי בתי-המשפט לא קיבלו את הצהרתו של המסתלק שניתנה בעל-פה או בכתב {שאינו תצהיר}.

ואולם, מצאנו מקרה אחד בו בית-המשפט קיבל עדות ולפיה פלוני הסתלק מהעזבון על-אף היעדר תצהיר מטעמו.

זאת בהיקש לדרישת הכתב בעסקה במקרקעין בהתאם להוראת סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 שאף היא איננה דרישה ראייתית. היא דרישה מהותית ומשכך מותנה תוקפה המשפטי של ההתחייבות בקיומו של מסמך בכתב.

ואולם, עם השנים, כאשר היה קיים מסמך כלשהו המעגן את ההתחייבות לעשיית העסקה, הגישה הנוקשה המיישמת את דרישת הכתב כדרישה מהותית שאין אחריה ולא כלום, פינתה בהדרגה את מקומה ל"גישה מרוככת", לכלל גמיש שיש בו איזון בין פורמליזם לשיקול-דעת שיפוטי או "בין הערך המייחס משקל לעניין הצורני לבין דרישת המהות שעיקרה - הבאה לתוצאה צודקת תוך מתן משקל לכוונת הצדדים" {ע"א 986/93 יעקב קלמר נ' מאיר גיא, פ"ד נ(1), 185}.

במקרים מסויימים ניתן לראות במסמך כמי שמעיד על העסקה, אף שאינו חוזה, וכי אז מסמך כזה יספק את דרישת הכתב. כך, למשל, קבלה המאשרת תשלום מסויים על חשבון חלקת מקרקעין מסויימת, מקיימת את דרישת הכתב {ע"א 235/75 קאדרי נ' מסדר האחיות צ'רלס הקדוש, פ"ד ל(1), 800}.

יוער, כי התפתחויות בפסיקת בתי-המשפט - לא נעצרו. שאלה שנדונה על-ידי כב' השופטת א' חיות ב- ע"א 8234/09 {לילי שם טוב נ' כדורי פרץ ואח', פורסם באתר נבו} היא האם למרות היעדרו של מסמך בכתב ניתן להכיר בקיומה המשפטי של התחייבות לעשות עסקה במקרקעין בשל "זעקת ההגינות" העולה מנסיבות המקרה?

בית-המשפט קבע, כי למרות היעדרו של מסמך בכתב ניתן להכיר בקיומה המשפטי של התחייבות לעשות עסקה במקרקעין בשל "זעקת ההגינות", העולה מנסיבות המקרה.

בית-המשפט סבר שחוסר תום-הלב שאפיין את התנהלותה של המערערת במקרה הנ"ל שלילת התוקף המשפטי מן העסקה, בשל היעדר כתב, אינה מתיישבת עם עקרון תום-הלב ומכוחו יש להעמיד את העסקה בחזקתה. בית-המשפט סבר כי קמה במקרה דנן "זעקת ההגינות" המחייבת להכיר בעסקה על-אף היעדר מוחלט של כתב וכך הוא הורה.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.