תיקון כתב תביעה אפשרי גם בפתח דיון ההוכחות!!!

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

ב- רמ"ש (ת"א) 66050-06-19 {פלונית נ' אלמוני, מיום 02.09.19} בית-המשפט קבע:

 

"פסק-דין 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט לענייני משפחה מיום 29.05.19 (כב' השופט יחזקאל אליהו) שדחה את בקשת המבקשת לתקן את כתב התביעה בפתח דיון ההוכחות, כך שהסעד המבוקש לקבלת לפחות מחצית מנכסי המשיב, יתייחס גם לנכסים שנצברו עוד לפני נישואי הצדדים ובמהלך תקופת הזוגיות.

 

א. רקע עובדתי

1. הצדדים נישאו זל"ז ביום 00.00.98 ובמסגרת הליכים משפטיים שנקטה המבקשת כנגד המשיב, היא הגישה תביעה רכושית (להלן: "התביעה").

 

2. בסעיף 8 לתביעה טענה המבקשת כי:

 

"הצדדים נשואים זה לזו כ- 21 שנים, שקדמו להן שש שנים בהן הם היו בני זוג..."

 

3. בסעיף 61 לתביעה טענה המבקשת, שבבעלות המשיב מניות בחברת ---- (להלן: "החברה") שהוקמה על-ידי המשיב ואחיו ביום 00.00.97 לפני נישואי הצדדים "וכשהצדדים כבר חיו כזוג לכל דבר ועניין".

 

4. בסעיף 90(ו) לתביעה, עתרה המבקשת "להורות כי הזכויות שנצברו לנתבע מעבודה וכן נכסי הקריירה שלו, במהלך כל תקופת הנישואין, הינן רכוש משותף ובר איזון בין הצדדים".

 

5. על-פי החלטת בית-משפט קמא, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית בכתב. מועד הוכחות ראשון שנקבע, נדחה לפי בקשת המבקשת, עקב החלפת ייצוגה.

 

6. בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה ביום 29.05.19, טען ב"כ המשיב שהוא מתנגד לכל הרחבת חזית מטעם המבקשת. לטענתו, בכתב התביעה עתרה המבקשת לשיתוף בנכסים מיום הנישואין ואילך בלבד ואילו בתצהירים שהיא הגישה, היא טענה לשיתוף אף ביחס לנכסים שנצברו בתקופה שטרם הנישואין, שעה שלטענתה הצדדים היו ידועים בציבור.

 

7. לאחר חקירת העדה הראשונה מטעם המבקשת ניתנה החלטת בית-משפט קמא שזו לשונה:

 

"מפנה את באי-כוח התובעת לסעיף 90(ו) לכתב התביעה ולפיו התובעת עותרת לסעדים לגבי נכסים שנצברו בתקופת הנישואין, אין בכתב התביעה כל עתירה להרחבת תקופת השיתוף עובר לנישואין וזאת אף בהתעלם מהפסיקה, ולפיה כאשר צדדים נישאו והחילו עליהם את חוק יחסי ממון, תחילת המועד הקובע כעניין שבשגרה הינו מועד הנישואין."

 

8. לאור החלטה זו, ביקש ב"כ המבקשת "לעצור את הדיון ולתקן את כתב התביעה". לטענתו, בא-כוחה הקודם של המבקשת ניסח את כתב התביעה ומהתביעה עולה שהמבקשת טוענת לשיתוף גם ביחס לנכסים שנצברו לפני הנישואין, שעה שהצדדים היו ידועים בציבור. לדבריו, אכן נפלה טעות בניסוח כתב התביעה כך שבמקום המילים "תקופת הנישואין היה צריך להיות תקופת חיי הזוגיות" (עמ' 10 שורות 28-27). לטענת המבקשת, בכתב התביעה היא טענה במפורש שהיא עותרת לשיתוף אף בגין נכסים שנרכשו על-ידי מי מהם לפני הנישואין ולכן המשיב לא הופתע מטענה זו, שנטענה על ידה מתחילת ההליך. המבקשת הסכימה שתיקון כתב התביעה יהיה בכפוף לתשלום הוצאות והיא ביקשה שההוצאות ישולמו בסיום ההליך, מתוך הרכוש שהיא תקבל.

 

9. ב"כ המשיב התנגד נחרצות לתיקון כתב התביעה. הוא ציין שהתובעת חזרה פעמים רבות בתביעה על כך שהיא עותרת למחצית הרכוש "החל מיום הנישואין" ולא קודם למועד זה. המבקשת מעולם לא ציינה "מועד קובע" מוקדם יותר ומדובר בהרחבת חזית אסורה. לדבריו, למבקשת היה זמן רב לתקן את התביעה והחלפת הייצוג נעשתה לפני חודשים רבים. בשלב זה, בפתח דיון ההוכחות - שכבר נדחה בעבר לפי בקשת המבקשת עקב חילופי ייצוג - אין כל הצדקה לאפשר תיקון כתב התביעה.

 

10. בית-משפט קמא דחה את בקשת המבקשת (להלן: "ההחלטה") וקבע כי:

 

"1. לפני תובענה רכושית שהגישה התובעת ביום 26.02.18.

 

2. למותר לציין כי הסכסוך בין הצדדים מתנהל בעצימות גבוהה.

 

3. דיון הוכחות קודם שנקבע נדחה לבקשת התובעת ובשל חילופי ייצוג, וזאת חרף התנגדות נמרצת של הנתבע. בהחלטה מנומקת נעתר בית-המשפט לבקשת הדחיה, על-מנת לאפשר לתובעת את יומה.

 

4. בפתח הדיון, עוד בטרם החקירות, הפניתי את באי-כוח התובעת לכך כי כתב התביעה שהוגש הינו תביעה על-פי חוק יחסי ממון. התובעת אמנם טענה בסעיף 8 לכתב התביעה כי הצדדים ניהלו קשר זוגי קודם למועד הנישואין, אולם עיון בסעדים שנתבעו, לרבות ובפרט סעיף 90(ו), עתרה התובעת לסעדים (כך במקור - נ"ש) שנצברו בתקופת החיים המשותפים.

 

5. התובעת הגישה שלל תצהירים של עדים בניסיון להוכיח כי יש להחיל את חזקת השיתוף לצד חוק יחסי ממון לגבי התקופה שקדמה למועד הנישואין וזאת לתקופה של שש שנים, כאשר אין לכך כל התייחסות בכתב התביעה ולשלל הסעדים להם עתרה.

 

למותר לציין, כי בקדמי משפט שהתנהלו, כמו גם שלל ההחלטות שניתנו בעניין גילוי המסמכים, הוצף עניין זה.

 

7. לפיכך, אין חולק כי התובעת מבקשת סעדים שלא נתבקשו בכתב התביעה וזאת מבלי שטרחה לתקן את כתבי טענותיה וכשהדבר מתבקש בעת שמיעת ההוכחות.

 

8. למעלה מן הצורך, כבר בהחלטתי שניתנה בפתח הדיון ומבלי שיש בכך לחוות דעה, הצפתי בפני באי-כוח התובעת את העובדה כי נדירים הם המקרים בהם בית-המשפט מותח את תקופת השיתוף עובר לנישואין ומחיל על התקופה שקדמה לה, שיתוף. למעלה מן הצורך, לא זו בלבד שהתובעת לא עתרה לכך, אלא שאף לא טענה לשיתוף ספציפי הנדרש וכל שהיא נסמכת עליו, היא העובדה כי הצדדים ניהלו קשר אף בתקופה שקדמה לנישואין.

 

9. לפיכך, אין המדובר אך בתיקון של כתבי טענות, אלא שינוי והרחבת חזית.

 

10. משכך, הבקשה לתיקון כתבי טענות, בשלב הזה ולאור כל האמור לעיל, נדחית."

 

11. לאחר מתן ההחלטה, המשיך דיון ההוכחות ונקבע מועד נוסף לחקירת עדים, ליום 19.09.19.

 

12. המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור. הוריתי למשיב להגיב לבקשה ושני הצדדים הסכימו לראות בכתבי הטענות סיכומים בכתב.

 

ב. תמצית טענות המבקשת

1. בתיקון המבוקש לתביעה, אין כל טענה חדשה. הטענה שהצדדים היו ידועים בציבור לפני הנישואין, נטענה בפירוש בכתב התביעה המקורי (סעיפים 8 ו- 61). המשיב הגיב לטענה זו בכתב ההגנה. בנוסף, שני הצדדים התייחסו לטענה זו בהרחבה בתצהירי העדות הראשית מטעמם. הובאו על ידם עדים להוכחת היחסים ביניהם בתקופה שקדמה לנישואין. מטרת התיקון היא להבהיר את הזכות המשפטית של המבקשת בחברה וזכויות אלו אוזכרו בתביעה.

 

2. לא מדובר בשינוי חזית. התיקון נועד להבהיר את מה שממילא הוזכר בבירור בתביעה ונתבע במפורש בתביעה, דהיינו, את זכויות המבקשת במניות החברה. המשיב אף לא טען בתצהיר העדות הראשית מטעמו שמדובר בשינוי חזית.

 

3. בית-משפט קמא אפשר במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים, לחקור את העדים אף ביחס לתקופה הזוגית שקדמה לנישואין. ברם, על-מנת להבטיח שזכויותיה הדיוניות של המבקשת לא ייפגעו, "יש להכריע כבר היום לגבי היקף הטענות הנדון בתביעה".

 

4. קיימות שלוש קונסטרוקציות משפטיות שעל בסיסן עותרת המבקשת לקבל מחצית משווי המניות בחברה, שהיא הנכס העיקרי של הצדדים וזאת, למרות שהמניות הועברו למשיב כשנה וחצי לפני הנישואין. הראשונה: חזקת השיתוף שחלה על היחסים הזוגיים לפני הנישואין. השניה: שיתוף ספציפי שנוצר במניות החברה וקיים "דבר מה נוסף" להוכחת שיתוף זה. השלישית: השבחת החברה במהלך 21 שנות הנישואין, באופן שהחברה הפכה מעסק קטן לחברה שיש לה מחזור שנתי של מעל 18 מיליון ש"ח ועקב מאמצי שני הצדדים, הפכה ההשבחה של החברה לנכס בר איזון ו"הטפל הולך אחר העיקר". מאחר שבין הצדדים היה קשר זוגי רציני כבר משנת 1992, היא זכאית למחצית מזכויות המשיב בחברה.

 

5. המשיב התגונן בתצהירים שהגיש מפני טענה זו והוא לא טען כלל להרחבת חזית. הוא אף צירף תצהירים של עדים שמתייחסים לתקופה הזוגית שקדמה לנישואין.

 

6. ניתן לתקן כתב תביעה בכל שלב. יש לנהוג באופן ליברלי ביחס לבקשה לתיקון כתבי טענות, על-מנת שכל המחלוקות יתבררו וייעשה צדק. גם אם התיקון נובע מרשלנות של עורך-הדין, יש לאפשר את התיקון בשלב מתקדם ובטח במקרה דנן, שהבקשה הועלתה בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה.

 

7. סעיף 8(א) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 מעניק לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות לסטות מסדרי הדין לצורך עשיית צדק. במקרה דנן "תיקון התביעה יאפשר לבדוק את הסוגיה המשמעותית שבמחלוקת בין הצדדים". המבקשת "לא ביקשה להוסיף עילת תביעה חדשה לכתב תביעתה כלל וכלל אלא לתקן טעות סופר בסעיף הסעדים המתבקשים, כדי שהם יתאימו לאמור בגוף התביעה".

 

8. זכויות המשיב לא ייפגעו, מאחר שהוא ידע היטב אודות טענות המבקשת ביחס לחברה והתגונן כנגדן. "המשיב מנצל בחוסר תום-לב מובהק טעות ניסוח שנעשתה בשוגג כדי שהמבקשת לא תקבל את יומה בבית-המשפט ותצא לאחר 21 שנות נישואין (שקדמו להן, כאמור, שש שנות זוגיות), ללא הזכויות המגיעות לה". ממילא, קבוע דיון הוכחות נוסף ולכן לא ייגרם למשיב נזק מתיקון התביעה וההליך לא יתעכב.

 

ג. תמצית טענות המשיב

1. אין מדובר בתיקון טעות טכנית, אלא בתיקון מהותי המוסיף עילת תביעה והמשנה "את החזית המשפטית וגדר המחלוקת". מדובר "בפלוגתא חדשה לגמרי הגלומה בתיקון המבוקש". המבקשת לא ציינה בתביעה לא במפורש ולא במשתמע את עילת "חזקת השיתוף" ואף לא טענה לכוונת שיתוף ספציפי במניות. היא לא עתרה כלל לסעדים ביחס לרכוש שנצבר לפני נישואי הצדדים.

 

2. המבקשת ניסתה לאחר שהחליפה ייצוג, לערוך "מקצה שיפורים" והרחבת חזית, באמצעות הוספת עילת תביעה לתצהיר העדות הראשית מטעמה.

 

3. המשיב טען להרחבת חזית אסורה בהזדמנות הראשונה - בפתח דיון ההוכחות הראשון.

 

4. מהות התיקון שעניינו הרחבת תקופת השיתוף כך שתחול לפני הנישואין, נוגדת את חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). בנוסף, המבקשת חזרה וציינה בתביעה פעמים רבות (כמפורט בסעיף 13 לתשובת המשיב) וכן במסגרת בקשות שהגישה בהליך, שהיא תובעת איזון משאבים רק ביחס לנכסים שנצברו בתקופת הנישואין ולא במועד קודם.

 

5. גם בבקשה שהגישה לגילוי מסמכים, עתרה המבקשת לקבלת מידע המתייחס לתקופת הנישואין בלבד. אף בתצהיר העדות הראשית שהגישה, המבקשת תחמה את גדר המחלוקת לנכסים שנצברו בתקופת הנישואין בלבד, בהתאם להוראות חוק יחסי ממון (כמפורט בסעיף 15 לתגובת המשיב).

 

6. המבקשת מנסה באמצעות כניסה "בדלת האחורית", להוסיף עילה חדשה של "חזקת שיתוף, השונה מהותית מעילת התביעה המקורית, שעניינה איזון משאבים על-פי חוק יחסי ממון. המבקשת לא טענה שקיימת כוונת שיתוף ספציפי בנכסים שאינם בני איזון ולא הציגה כל ראייה על כך. מניות החברה הן רכוש חיצוני שהמשיב קיבל כשנה וחצי לפני הנישואין. מדובר בנכס שמוחרג מאיזון המשאבים על-פי חוק יחסי ממון, במיוחד שעה שהחברה הועברה למשיב ולאחיו בירושה מאביהם המנוח.

 

7. משהצדדים בחרו להינשא, נחסמה בפניהם האפשרות לזכות בסעדים הנובעים מחזקת השיתוף ולכן "מתיחת מועד השיתוף למועד שקדם לנישואין, הינו תיקון חסר סיכוי במהותו".

 

8. ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית בנושאים פרוצדורליים. אין מדובר במקרה חריג וקבלת הערעור עלולה לגרום להארכת הדיון וסרבולו. מכל הנימוקים הנ"ל, יש לדחות את הבקשה.

 

ד. דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לתת רשות ערעור ולקבל את הערעור.

 

2. אכן, לא בנקל יתערב בית-משפט של ערעור בהחלטות דיוניות. ככלל, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינה סדרי דין וניהול ההליכים, אלא אם ההחלטה נוגדת את הדין, יוצרת עיוות דין או מקפחת את זכותו של אחד הצדדים. תיקון כתב טענות הוא נושא מובהק הנתון לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית והתערבות על-ידי ערכאת הערעור תיעשה רק במקרים נדירים.

 

ראו: רע"א 818/08 יואל חצרוני נ' סביוני טופז (15.01.09) ובן נון וחבקין, הערעור האזרחי, מהדורה שלישית בעמ' 204 והאסמכתאות המובאות שם.

 

ברם, מקרה דנן הוא מקרה חריג. אם לא יתאפשר למבקשת לתקן את כתב התביעה, עלול להיגרם לה עיוות דין קשה. זאת, מאחר שהתיקון יאפשר קיום דיון במחלוקת עקרונית ביותר הנטושה בין הצדדים ואשר עוסקת בנכס מרכזי ביותר - וייתכן שמדובר אף בנכס בעל השווי הרב ביותר - מניות החברה. יש לאפשר למבקשת לטעון ולהוכיח שמגיעות לה זכויות בגין מניות החברה ואין למנוע מהמבקשת מלהעלות טענה זו מסיבה פרוצדוראלית גרידא.

 

3. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת תיקון כתב טענות "בכל עת". כפי שנקבע ב- רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', פ"ד נב(3), 427, בעמ' 431:

 

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב."

 

4. ב- ע"א 728/79 קירור נ' עבד אלחפיז זייד (05.06.80) נקבע כי:

 

"בתי-המשפט מפרשים פירוש ליברלי... ומרשים תיקון כאשר הוא דרוש לשם בירור השאלה האמיתית שבמחלוקת בין הצדדים ולשם עשיית צדק ביניהם, גם כאשר הצורך בתיקון הוא תולדה של רשלנות עורך-הדין המייצג את המבקש, ואפילו כאשר הבקשה לתיקון בה... בשלב מאוחר של הדיון... בכל מקרה בו הבקשה מוגשת בתום-לב וללא תרמית או כוונה להטעות."

 

ב- רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון (20.12.17) קבע כב' השופט סולברג כי:

 

"סבורני כי דין הבקשה להתקבל, חרף העובדה שהמבקשים גרמו בהתנהלותם לסרבול ולהארכת המשפט... דא עקא, כאשר ניתן לתקן את הפגיעה שיסב תיקונו של כתב טענות... באמצעות תשלום כספי, כי אז תינקט גישה "מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".... אין בשיהוי דנן, בנסיבות, משום מעוות שלא יוכל לתקון."

 

ראו גם: רמ"ש 68532-05-19 פלוני נ' פלונית (27.06.19).

 

5. לצורך בחינת בקשה לתיקון כתב תביעה, יש לבחון בין היתר את אופי הבקשה - האם עניינה בטענה חדשה שדורשת הגשת ראיות חדשות להוכחתה, התנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, מידת הפגיעה בצד שכנגד והאם היענות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו.

 

6. אכן, מן הראוי היה שהמבקשת היתה מגישה את בקשתה לתיקון התביעה בשלב מוקדם בהרבה ועוד בטרם שהגישה את תצהירי העדות הראשית מטעמה.

 

7. ברם, טענותיה של המבקשת שהיא זכאית למחצית משווי מניות המשיב בחברה, למרות שהמניות עברו למשיב שנה וחצי לפני נישואי הצדדים, זכו לתגובה מפורטת עוד כשהמשיב הגיש את כתב הגנתו. דהיינו, למרות שבסעדים בתביעה המבקשת עתרה לאיזון ביחס למכלול הנכסים שנצברו בתקופת הנישואין, גם המשיב הבין מטענות המבקשת בתביעתה, שהיא עותרת לקבלת מחצית מהמניות שהגיעו אליו לפני הנישואין. בסעיפים 29-23לכתב ההגנה, טען המשיב שמדובר בנכס שנצבר אצלו לפני הנישואין, מאחר שהחברה הוקמה כשנה וחצי לפני הנישואין והיא מהווה המשך ישיר של חברה שהיתה שייכת לאביו המנוח ושהוא הוריש אותה לו ולאחיו. בסעיף 29 לכתב ההגנה טען המשיב כי:

 

"התובעת אינה זכאית לאיזון שווי מניות החברה, הן לאור העובדה כי עסקינן ברכוש מופרד שנצבר קודם למועד הנישואין והן לאור העובדה כי הפעילות העסקית ניתנה לו במתנה מאת אביו. לפיכך, מניות החברה מהוות רכוש פרטי, נפרד ומוגן..."

 

8. המבקשת אף התייחסה בהרחבה בתצהיר העדות הראשית מטעמה, לטענה בדבר זכויותיה במניות החברה. בסעיפים 31-30 לתצהירה היא טענה כי:

 

"לא יכול להיות חולק כי כל הזכויות שנצברו על-ידי ---- בחברת ---- בתקופת הנישואין הינן נכס בר איזון (כולל השבחת חברת ----). מעבר לכך, ברור כי כל הזכויות בחברת ---- מלפני הנישואין שייכות לשנינו בחלקים שווים היות ובתקופה זו היינו ידועים בציבור וחלה עלינו חזקת השיתוף... ממילא חברת ---- הוקמה שנה וחצי לפני הנישואין ועל-כן הבנתי מייעוץ משפטי שלפי הכלל של "הטפל הולך אחר העיקר" ממילא כל הזכויות של ---- בחברת ---- משותפת, אפילו אם לא היינו ידועים בציבור."

 

9. המבקשת השיבה לטענותיו של המשיב שפורטו על ידו בכתב הגנתו, בסעיפים 99-96 לתצהיר העדות הראשית מטעמה. המבקשת שבה על טענתה שחזקת השיתוף חלה על החברה, מאחר ששש שנים לפני הנישואין, הצדדים היו ידועים בציבור.

 

10. המשיב אף הוא, התייחס בהרחבה בתצהירי העדות הראשית שהגיש לטענות המבקשת ביחס לחברה. הוא טען בסעיף 49 לתצהירו, כי הם לא היו ידועים בציבור לפני הנישואים אלא רק "זוג חברים ככל זוג צעיר". לטענתו, משהם בחרו להינשא, כוונתם היתה שיחול עליהם רק חוק יחסי ממון ולכן איזון המשאבים חל רק על נכסים שנצברו מיום הנישואין ואילך ולא קודם.

 

11. המשיב צודק בטענתו, שאף בבקשות שהמבקשת הגישה לגילוי מסמכים ולקבלת מידע, היא התייחסה לתקופה שמיום הנישואין ועד יום הקרע ולא קודם לכן. ברם, משהמבקשת גילתה את טעותה והבינה שהיא שגתה כשלא ניסחה כראוי את תביעתה, יש לאפשר לה לתקן שגגתה. זאת, מאחר שהמניות הן נכס משמעותי ביותר וכאמור, המשיב לא הופתע מטענה זו. טענות בנושא זכויות המבקשת במניות החברה היו שזורות ומפורטות הן בכתבי הטענות והן בתצהירי העדות הראשית וזאת באופן מפורט ביותר.

 

12. יתר-על-כן, בפתח דיון ההוכחות ציין ב"כ המשיב כי: "רוב העדים שלי בחוץ הם עדים לטענת קשר לפני הנישואין" (עמ' 3 שורות 25-24). דהיינו, המשיב ידע היטב שמדובר בסוגיה מהותית שבמחלוקת והוא התכונן לקראת טענה זו והביא עדים להפריכה. לא מדובר איפוא בטענה מפתיעה המהווה הרחבת חזית מבחינה מהותית. מדובר בטענה שאוזכרה שוב ושוב בכתבי הטענות ובתצהירים ואולם, לא התבקש סעד בגינה, במסגרת רשימת הסעדים שפורטו בתביעה.

 

13. רק באמצעות תיקון כתב התביעה, כך שהמבקשת תעתור לקבלת מחצית מניות החברה או מחצית שוויין שהמשיב קיבל לפני הנישואין, ניתן יהיה לברר את המחלוקת "בהא הידיעה" שהתגלעה בין הצדדים. מניעת בירור טענה זו, לא תסיים את הסכסוך בין הצדדים. אדרבא, הדבר עלול להביא להתדיינות נוספת. יש צורך להכריע בכל המחלוקות הרכושיות שבין הצדדים, לרבות בכל הנוגע לזכויות המבקשת במניות, המהוות נכס משמעותי. איני מחווה כל דעה ביחס לטענה זו ואולם, לא ניתן לומר כפי שטוען המשיב, שאין סיכוי שטענה מסוג זה תתקבל.

 

14. בקשת המבקשת לתיקון התביעה לא נגועה בחוסר תום-לב והיעתרות לה, לא תשלול מהמשיב אפשרות להתגונן מפניה. לכן, יש לקבל את הערעור.

 

15. ברם, מאחר שהמשיב יאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן (אלא-אם-כן הצדדים יסכימו על הסדר דיוני אחר, היות שכאמור, לכאורה הובאו ראיות אף ביחס לתקופה שקדמה לנישואין ובית-המשפט אף אפשר חקירה על תקופת טרום הנישואין) ולא ברור האם יהיה צורך בקיום דיון נוסף עקב התיקון, יחליט בית-משפט קמא על שיעור ההוצאות שיהיה על המבקשת לשלם למשיב עקב מחדלה. שיעור ההוצאות ייקח בחשבון גם את הנזק שנגרם למשיב בהתחשב בסרבול שגרמה המבקשת עקב האיחור המשמעותי בהגשת בקשתה לתיקון התביעה.

 

16. עקב העובדה שדיון ההוכחות השני קבוע לעוד כשלושה שבועות, כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 5 ימים מהיום.

 

17. משהערעור התקבל, ישלם המשיב הוצאות משפט ושכר-טרחת עו"ד למבקשת בסך של 10,000 ש"ח. אולם, מאחר שעל המבקשת יהיה כאמור לשאת בהוצאות עקב בקשת התיקון, לא יהיה חייב המשיב לשלם את ההוצאות בפועל, בטרם שבית-משפט קמא ייקבע מה שיעור ההוצאות שעל המבקשת לשלם לו, בעקבות תיקון כתב התביעה.

 

18. העירבון שהמבקשת הפקידה יושב לה באמצעות בא-כוחה..." 

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.