אישה עשירה ועתירת נכסים, לא יכולה להכתיב את אורח חייה לתביעת מזונות מן הנתבע!!!

מאת: שלומי נרקיס, עו"ד ונוטריון

כך קבע בית-המשפט לענייני משפחה בפסק-דינו מיום 12.03.18 {ראה תלה"מ 11016-04-17 א' א' א' ואח' נ' א' ז' (טרם פורסם) (12.03.18)}.

באותו מקרה עסק פסק-הדין בתביעת מזונותיו של קטין, אשר תבע מזונותיו באמצעות אימו (תיקרא להלן: "התובעת") מאת אביו - הנתבע.  

התובעת תבעה למזונותיו של הקטין דמי מזונות בגובה 9,800 ש"ח בחודש, ועד מחצית משכ"ל בגן פרטי של הקטין. 

במסגרת החלטה למזונות זמניים קבע בית-המשפט כי על הנתבע לשלם סך של 1,400 ש"ח לחודש ומצית משכה"ל לפי תעריף מעון ציבורי, וכן מחצית מכל הוצאה רפואית חריגה. 

במסגרת פסק-הדין, בית-המשפט קבע, כי היחס בין הכנסות התובעת לעומת הנתבע הוא 78% לתובעת ו- 22% לנתבע וזאת לפי תחשיב של 50,000 ש"ח הכנסות פנויות בחודש לתובעת ו- 14,000 ש"ח הכנסות פנויות בחודש לנתבע. 

עוד נקבע, כי עיון בצרכים הנתבעים לקטין מראה הפרזה ניכרת, אשר אינה עומדת במבחן המציאות: וכך למשל דרישה עבור פריט כלכלה - לרבות מוצרי טואלטיקה והיגיינה לפעוט יליד 2015, בסך - 2,000 ש"ח בחודש, היא דרישה בהפרזה ניכרת, הוא הדין בפריט ביגוד והנעלה - 1,000 ש"ח לחודש, וכן בפריט "תרבות צעצועים ובילויים" בסך 500 ש"ח בחודש וכן באשר ל"חלק היחסי בהוצאות אחזקת רכב לרבות דלק וביטוחים, תיקונים, רישיון רכב וכיוצא בזה בסך 800 ש"ח לחודש. כך גם באשר ריהוט לחדר הקטין בסך 1,000 ש"ח לחודש או החלק היחסי ב"הוצאות מטפלת" בסך 2,000 ש"ח בחודש. 

בכלל דרישת מזונות לפעוט בן שלוש שנים בסך 8,950 ש"ח לחודש, איננה סבירה. 

אין ספק - התובע היא אישה עשירה ועתירת נכסים, אך היא לא יכולה "להכתיב" את אורח חייה, לתביעת מזונות מן הנתבע איתו חיה תקופה קצרה ביותר. 

עוד נקבע, כי עיון במוצגים שצורפו לתצהיר עדותה של התובעת, מלמד, כי גם פריטי התביעה המוגזמים שנתבעו, לא נתמכו בראיות של ממש. צורפו "קבלות בתפזורת", בלא הבחנה ביניהן, ובלא שכל נושא תביעה הודגם על-ידי אבמכתאות של ממש. 

בית-המשפט העיר בפסק-דינו, כי אין לצפות משופט המשפחה, שירכיב את משקפי מציל על חוטמו, יקמח את מצחו, ויהיה עסוק בחישובי חישובים. על התובע מזונות להגיש תשתית ראייתית סדורה, ערוכה לפי נושאים, כדי שפריטי התביעה יוכחו. 

עוד נקבע, כי למעשה יכל בית-המשפט לדחות התביעה - שכן, היא לא הוכחה וכידוע, תביעת מזונות טעונה הוכחה בכל פריט, ככל תביעה כספית אחרת. 

ואולם, מאחר שעסקינן בתביעת מזונות של קטין, בית המשפט יכול להשתמש במכשירה ה"אומדנא" המצוי בארגז הכלים של השופט היושב בדין. לעניין יכולתו של השופט ביושב בדין לחשב את מזונות הקטין על-פי הערכה, בגבולות "צרכים הכרחיים" - כאלה שהם בחזקת מזונות מינימאליים שאינם טעונים הוכחה. 

לאור כל האמור לעיל, בית-המשפט חייב את הנתבע במזונות הקטין, על-פי הערכה חודשית: 1,450 ש"ח עבור מזונות; 22% מהוצאות שכר שכ"ל למסודות חינוך, על-פי קבלות והשתתפות בפועל של הקטין; 22% מהוצאות רפואה חריגה שאינה מכוסה על-ידי הביטוח הרפואי בו מבוטח הקטין. 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שלומי נרקיס. אין להעתיק ו/או להפיץ תכנים ו/או קטעים ממאמר זה, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה, הקלדה וכיו"ב ללא אישור של עו"ד שלומי נרקיס מראש ובכתב.